אחסון ענן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במחשוב ענן, אחסון ענן (באנגלית: Cloud Storage) הוא אחסון של קבצים על גבי שרת מרוחק, שהקשר איתו נעשה באמצעות רשת מחשבים, ובפרט האינטרנט. חברות אחסון ענן ציבורי מפעילות מרכז מחשוב המאפשר למשתמשים לחכור קיבולת אחסון.
ניתן לגשת לשירותי אחסון ענן באמצעות ממשק תכנות יישומים (API), באמצעות התקן חומרה המשמש כ"נתב אחסון ענן", או באמצעות ממשק משתמש מבוסס דפדפן. המידע של כל משתמש פרוס באופן טיפוסי על פני מספר רב של כוננים ומחשבים פיזיים, אך מוצג ללקוח כשטח אחסון הומוגני באמצעות וירטואליזציה. אחסון בענן הוא בעצם שמירת מידע על גבי שרתים ייעודיים לשמירת מידע.
אחסון הענן מאפשר הוזלה כלכלית של שמירת מידע באמצעות ניצול יתרון לגודל. כמו כן שיטת אחסון ענן מאופיינת בגמישות כלכלית, והפחתת משאבים בלתי מנוצלים - בשירותי אחסון ענן טיפוסיים, כל לקוח נדרש לשלם רק עבור נפח האחסון שבו הוא משתמש בפועל.
כאשר שטח האחסון נחכר מספק של שירות אחסון, הוא מכונה "אחסון כשירות" (אנגלית: Storage as a service -STaaS).
אחסון בענן מבוסס על תשתית וירטואלית. ניתן להשתמש באחסון ענן בשרתי OnPrem, כאשר המשמעות היא שהשירותים ינוהלו על גבי השרתים של הארגון המשתמש בשירות (On-Premise). בנוסף, ניתן להשתמש בשירותי אחסון ענן מחוץ לגבולות הארגון (Off-Premises), למשל כאשר השירות נמצא על גבי השרתים של אמזון ( Amazon S3 ).[1]
ישנם שלושה סוגים של אחסון בענן: שירות אחסון אובייקטים, אחסון קבצים ואחסון בלוק. לכל אחד מסוגי אחסון הענן הללו יתרונות וחסרונות על פני האחרים.