אימפריית קאנם בורנו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אימפריית קאנם-בורנו נוסדה ככל הנראה סביב אמצע המאה ה-13 ושלטונה נמשך עד לסוף המאה ה-19. בירתה הייתה גזארגמו (Ngazargamu), מצפון-מזרח לאגם צ'אד. במהלך ההיסטוריה שטחה של קאנם-בורנו כלל את דרום צ'אד, צפון קמרון, צפון-מזרח ניגריה, מזרח ניז'ר ודרום לוב של ימינו. בשל מיקומה המרכזי ביבשת אפריקה שימשה האימפריה נקודת מפגש מסחרי בין צפון אפריקה, עמק הנילוס ואזור הסהרה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
דגל | |
| |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
שפה נפוצה |
קנורי טדה |
עיר בירה | נג'ימי |
גאוגרפיה | |
יבשת | אפריקה |
היסטוריה | |
הקמה | |
תאריך הקמה | 700 |
פירוק | |
תאריך פירוק | 1380 |
ישות קודמת | Kanem Empire |
ישות יורשת | צרפת צ'אד הצרפתית |
שליטים בולטים |
סף (700) עומאר הראשון (1382–1387) |
שטח בעבר | 776,996 קמ"ר (נכון ל־1200) |
דמוגרפיה | |
דת |
אנימיזם אסלאם (מאוחר יותר) |
אימפריית קאנם-בורנו התפתחה מתוך אימפריה קטנה יותר שנקראה קאנם. אימפריית קאנם הוקמה במאה ה-8 ומוקמה באזור צ'אד, ניגריה ולוב של ימינו. מורשתה של אימפריית קאנם ידועה בעיקר הודות ל"גירגם" - ספר שכלל את רשימת השלטונות שהתחלפו באימפריה, המלכים ששלטו בתקופות השונות ואירועים חשובים במהלך כהונותיהם. הספר עזר לשפוך אור על ההיסטוריה של אימפריית קאנם והמשיך גם בתקופת קאנם-בורנו[1]. במהלך המאה ה-13 והמאה ה-14 החלה נדידה של תושבי אימפריית קאנם לכיוון דרום מערב כתוצאה מתנאי האקלים הקשים וכיבוש שטחה של קאנם על ידי לוחמי הבוללה (אנשי ה'בוללה' היו ברובם מוסלמים וחיו במרכזה של צ'אד של ימינו). נדידה זו הייתה לעבר אדמות פוריות יותר - אדמות בורנו. בשנת 1846 הוכרז מלך שהיה אחרון השושלת של משפחת המלוכה בקאנם-בורנו. האימפריה שרדה גם לאחר סיום השושלת אך כוחה נחלש בעקבות פלישות שונות.
בשנת 1893 נכבשה אימפריית קאנם-בורנו על ידי צבא שפלש ממזרח סודאן והביא לסופה של אחת האימפריות הגדולות שראתה אפריקה. מדינת בורנו השוכנת בימינו בחלקה הצפון מזרחי של ניגריה שמרה על מאפיינים מהשפה והתרבות של האימפריה ואף מוזיאון המנציח אותה.