אלימלך
דמות תנ"כית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אֱלִימֶלֶךְ הוא דמות תנ"כית מתקופת השופטים הנזכרת במגילת רות.
ערך זה עוסק בדמות התנ"כית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלימלך (פירושונים).
אלימלך מיוחס לשבט יהודה, והיה בעלה של נעמי ואביהם של מחלון וכליון. המשפחה התגוררה בבית לחם יהודה. עקב הבצורת והרעב עזב אלימלך עם משפחתו את ארץ ישראל והלך לשדה מואב, ומת שם.
בניו, מחלון וכליון, נישאו לשתי נשים מואביות, רות וערפה. כעבור זמן מתו שני בניו. אשתו וכלתו רות שבו לבית לחם, ורות נישאה לבועז, שהיה קרוב משפחתו של אלימלך[1].