אמורית
שפה נכחדת שמית עתיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אֱמוֹרִית או אָמוּרּית היא שפה נכחדת שמית עתיקה מן הענף הצפוני-מערבי אשר דוברה בפי שבטי האמורי השמיים הצפוניים, להם חשיבות רבה בדברי הימים המוקדמים של הסהר הפורה. היא מוכרת בעיקר משמות פרטיים ומילים מושאלות שאינם ממקור אכדי אשר תועדו בידי לבלרים כותבי אכדית בתקופת הברונזה,[1] בנהריים, בעיקר מבבל, מרי, אללח', ואף אוגרית. בשל היותה מתועתקת לכתב יתדות הברתי, אמורית היא השפה השמית הצפון־מערבית העתיקה היחידה שתיעוד תנועותיה משמעותי.[1] לעתים מצויים שמות אלה גם בטקסטים מצריים מוקדמים.[2]
אזורים | נהריים והלבנט |
---|---|
דוברים | נכחדה |
כתב | אין (תועתקה לכתב יתדות אכדי) |
משפחה |
אפרו אסיאתית |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
חקר השפה האמורית הוא בעיקרו אונומסטי, ומתבסס על אונומסטיקון השמות הפרטיים האמוריים.[3]
האמורית היא השפה השמית המתועדת השניה בקדמוניותיה, אחרי האכדית (אם מכלילים בתוכה את האבלאית), והשפה השמית הצפון־מערבית ואף השמית המרכזית המתועדת הקדומה ביותר.[3]
השם "שְׂנִיר" עבור הר חרמון מובא בתנ"ך (דברים, ג', ט') כשם אמורי.