אנהדוניה
העדר יכולת לחוות הנאה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנהדוניה (בלועזית: Anhedonia; מיוונית: αν (אנ) - ללא, ηδονή (הדונה) - הנאה; על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי-נֶהֱנוּת[1]) היא היעדר יכולת לחוות הנאה מגירויים שבאופן נורמלי יהיו מתגמלים[2]. למשל: אירועי חיים הנחשבים למהנים, כגון אכילה, פעילות גופנית, ואינטראקציות חברתיות או מיניות.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
מאפיינים: הפרעות נפשיות, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעת אישיות סכיזואידית, סכיזופרניה, דיכאון קליני | |
תחום | פסיכיאטריה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D059445 |
סיווגים | |
ICD-11 | MB24.2 |
הדוניזם היא התורה שלפיה ההנאה או האושר (של החושים, או לפי חסידי אפיקורוס - של הנפש כולה) צריכה להיות השאיפה המרכזית בחיים.
אנהדוניה מזוהה כאחד מתסמיני המפתח של דיכאון[2] ב-DSM וב-ICD. אנהדוניה קיימת גם בסכיזופרניה, שבה היא אחת מארבעת התסמינים השליליים העיקריים להפרעה (שלושת הנוספים הם אפקט שטוח, אלוגיה ואבוליציה), וכן גם בהפרעה סכיזואפקטיבית, בהפרעת אישיות סכיזואידית ובהפרעות נפשיות נוספות.
המושג אנהדוניה הונהג לראשונה בפסיכולוגיה המערבית על ידי תאודול ריבו בספרו "הפסיכולוגיה של הרגשות" בשנת 1896.