בדיקת שקיפות עורפית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בדיקת שקיפות עורפית (באנגלית: Nuchal translucency screening) היא בדיקת אולטרה סאונד, הנערכת לאישה ההרה לצורך הערכה סטטיסטית של הסיכון לתסמונת דאון[1] ומחלות נוספות בעובר. על פי הנחיות משרד הבריאות שקיפות עורפית היא בדיקת הסינון המומלצת לאיתור התסמונת.[2]
בדיקת שקיפות עורפית מודדת באמצעות אולטרה סאונד קיום בצקת תת-עורית בעורף העובר, המכיל שכבת נוזל דקה בין העור לבין הרקמה הרכה של העורף, שנעלמת בדרך כלל בשבועות 15–16 ולכן מבצעים את הבדיקה בין השבוע ה-11 לשבוע ה-13 ו-6 ימים להיריון. נמצא יחס ישיר בין עובי האזור לסיכויי העובר ללקות בתסמונות כרומוזומליות,[3] ביניהן תסמונת דאון (Down syndrome) ומחלות עובריות אחרות, כגון ליקויים אנטומיים, מומי לב, מומים בכלי הדם הגדולים. שקיפות עורפית של 3 מילימטר ומעלה היא שקיפות בלתי תקינה.