בידוד חברתי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בידוד חברתי הוא מצב של חוסר קשר חלקי או מוחלט בין האדם לחברה. הוא נובע מגורמים חברתיים, פסיכולוגיים ופיזיים שונים. לבידוד חברתי ישנה השפעה על אנשים בכל גיל, אף על פי שהסימפטומים נוטים להשתנות בין קבוצות גיל שונות.[1]
ערך זה עוסק בחוסר קשר בין אדם לחברה. אם התכוונתם לשיטה רפואית למניעת התפשטות זיהומים, ראו ריחוק חברתי; אם התכוונתם לאדם שמתרחק מסביבתו, ראו התבודדות; אם התכוונתם להרחקה מטעמים סוציאליים, ראו חרם חברתי; אם התכוונתם להרחקה מטעמים דתיים, ראו נידוי (הלכה) ונידוי (נצרות).
בידוד חברתי כולל בדרך כלל שהייה בבית במשך פרקי זמן ארוכים, ללא תקשורת עם בני משפחה, מכרים או חברים, והימנעות מכוונת מכל קשר עם בני אדם אחרים על אף שיש הזדמנות לכך.