ביישי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביישי (ברומנית: băieș ביחיד ו-băieși ברבים) הם קבוצה אתנית, ענף של העם הצועני הנפוצים במרכז אירופה ובדרום מזרח אירופה, שמתאפיינים בשפת אם רומנית (לא רומאני) ובתחומי עיסוק אופייניים. עם תלות באזורי המגורים שלהם, ביישי מכונים בשמות נוספים, כשהשכיח ביותר הוא רודארי (rudari)[1].
השם נגזר מהמילים הרומניות וההונגריות לכורה זהב, שנהג לשטוף במים את החומר ולחשוף כך את המינרל הכבד יותר, הזהב. בעבר זה היה עיסוקם המרכזי של הביישי. בהדרגה הביישי עברו מעיסוק בכריה לייצור כלי בית, בעיקר מעץ, מאמבטים ועד כפות עץ ומכירתם לאיכרים.