בית בעל מעון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בֵית בַּעַל מְעוֹן (במואבית: 𐤁𐤕 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍[1]), בעל מעון (במואבית: 𐤁𐤏𐤋𐤌𐤏𐤍[1]) או בֵּית מְעוֹן, היתה עיר בסביבות מידבא, בעבר הירדן המזרחי בתקופת המקרא. על פי המסופר בתנ"ך, העיר הייתה בשליטתם לסירוגין של מואב ושבטי ישראל. חוקרי המקרא הציעו לזהות אותה עם העיר בְּעֹן.