בעלבכ
עיר בבקעת הלבנון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בַּעַלְבַּכּ (בערבית: بعلبك; ביוונית עתיקה: Ηλιούπολης, הליופוליס) היא עיר בלבנון השוכנת בבקעת הלבנון, בקרבת הגבול הסורי, בגובה 1,170 מטר מעל פני הים. העיר נמצאת על השבר הסורי אפריקני סמוך לקו פרשת המים שבין נהר הליטני, הזורם דרומה, ובין נהר האורונטס, הזורם צפונה.
עובדות מהירות מדינה, מחוז ...
מראה בבעלבכ | |||
מדינה | לבנון לבנון | ||
---|---|---|---|
מחוז | מחוז בעלבכ־אלהרמל | ||
תאריך ייסוד | 1000 לפנה"ס | ||
שמות קודמים | Ηλιούπολης (הליופוליס) | ||
שטח | 37.42 קמ"ר | ||
גובה | 1,170 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 82,608 (2008) | ||
‑ במטרופולין | 105,000 | ||
קואורדינטות | 34°00′25″N 36°12′17″E | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
אתר מורשת עולמית | |||
| |||
סגירה
בעלבכ היא בירתו של מחוז בעלבכ־אלהרמל, ומשמשת כמרכז השלטוני והכלכלי של צפון בקעת הלבנון. היא משמשת גם כמרכז לגידול ולשיווק חשיש וכמעוז החזבאללה.[1] אוכלוסיית העיר שהוערכה בשנת 2008 ב־81,052 איש, היא ברובה שיעית.
העיר ידועה במתחם המקדשים שבה, שהוקם על ידי הרומאים בין המאה ה־1 למאה ה־3, ובזכותם הוכרזה בשנת 1984 כאתר מורשת עולמית.