בריטניה היא אחת מארבע המדינות היחידות שהשתתפו בכל המשחקים האולימפיים שנערכו בעת החדשה מאז חידושם באולימפיאדת אתונה (1896) (לצדן של אוסטרליה, יוון ושווייץ). לאורך השנים, זכו הספורטאים הבריטים ב-285 מדליות, מהן 285 מדליות זהב, ובריטניה מדורגת שלישית בטבלת המדליות של כל הזמנים, אחרי ארצות הברית וברית המועצות. הענפים הבולטים ביותר הם אתלטיקה (203 מדליות, מהן 55 מדליות זהב, מקום שלישי אחרי ארצות הברית וברית המועצות), אופניים (87 מדליות מהן 32 מדליות זהב, מקום שלישי אחרי צרפת ואיטליה), חתירה (68 מדליות מהן 31 מדליות זהב, מקום שלישי אחרי ארצות הברית וגרמניה המזרחית) ושיט (58 מדליות, מהן 28 מדליות זהב, יותר מכל מדינה אחרת). בטריאתלון מוליכה בריטניה את טבלת המדליות יחד עם שווייץ, בהוקי שדה היא מדורגת במקום הרביעי, אחרי הודו, הולנד ואוסטרליה וברכיבה היא מדורגת במקום החמישי, אחרי גרמניה, שוודיה, צרפת וארצות הברית. בריטניה גם אירחה את המשחקים שלוש פעמים, שלושתן בלונדון.
עובדות מהירות הוועד האולימפי הלאומי, קוד ייצוג ...
סגירה
מהאולימפיאדה הראשונה באתונה 1896 ועד אולימפיאדת פריז (1924), בריטניה לרוב אחת מחמשת המדינות אשר הובילו את טבלת המדליות. מאז ירד מעמדה של בריטניה בו זכתה במיעוט מדליות שלשיא השפל הגיעה באולימפיאדת אטלנטה בה השיגה בריטניה מדליית זהב אחת בלבד. בעקבות זה הוקם ב-1997 גוף ממשלתי עם תקציב של מאות מיליוני ליש"ט שמטרתו תכנון אסטרטגי של הספורט האולימפי במדינה. ההישגים באו לידי ביטוי באולימפיאדת בייג'ינג שזכתה במקום הרביעי בטבלת המדליות ולשיא הגיעה בריטניה באולימפיאדת ריו בו זכתה במקום השני בטבלת המדליות אחרי ארצות הברית[1].