גובה (גאומטריה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בגאומטריה, המושג גובה מוגדר בהקשר של מצולעים וגופים אחדים:
- במשולש הגובה הוא האנך היורד מקודקוד המשולש לצלע שמולו (או המשכה).
- בטרפז ובמקבילית הגובה הוא האנך המחבר בין שתי צלעות מקבילות.
- בפירמידה ובחרוט הגובה הוא האנך היורד מהקודקוד לבסיס.
- במנסרה, בגליל, ובחרוט ופירמידה קטומים[1], הגובה הוא האנך המחבר בין הבסיסים.
- בכיפה הגובה הוא האנך העולה ממרכז הבסיס המעגלי למעטפת הכדורית.
נהוג לסמן קטע זה באות h, מהמילה האנגלית height (גובה).