Loading AI tools
דמות מיתולוגית סינית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גון (בסינית מסורתית: 鯀, בסינית מפושטת: 鲧, בפין-יין: gǔn), ידוע גם בכינוי "רוזן צ'ונג" (崇伯), הוא דמות מן המיתולוגיה הסינית, הממונה הראשון בהיסטוריה הסינית לטיפול בשיטפונות שסיכנו את תושבי סין, וגם הראשון שנכשל במשימה זו. גון הוא גם אביו של הקיסר יו' הגדול, מייסד שושלת שיה.[1]
גון, רוזן צ'ונג (באזור שבין מדינת צ'ין למדינת ג'ין[2]), היה הממונה מטעם הקיסר יאו על עצירת שיטפונות הנהר הצהוב, אם כי על פי "הקלאסיקה של המסמכים" ו"רשומות ההיסטוריון" המינוי היה מפוקפק מתחילתו: כאשר השר הממונה על ארבעת ההרים המליץ על גון לתפקיד, התנגד יאו, בטענה כי גון מפר פקודות ומזיק לסביבתו, ולבסוף השתכנע רק בלחץ השר.[3] גון ניסה לעצור את השיטפונות באמצעות סכרים עליהם עבד במשך תשע שנים, אולם הסכרים קרסו, ובקריסה נספו מספר אנשים. לבסוף הוגלה גון, ויש שאומרים שהוציאו להורג[4], ובכל מקרה מונה תחתיו את בנו של גון, יו', לרשת את תפקיד האחראי על השיטפונות. עם זאת, ברנהארד קארלגרן ראה בתיאור ההיסטורי הזה של גון, שמקורו בעיקר ב"קלאסיקה של המסמכים", רציונליזציה של מיתולוגיה וניסיון מלומד להפוך אגדת שיטפון לסיפור היסטורי.[5]
בנאום של המלך וו משושלת ג'ואו ב"קלאסיקה של המסמכים", גון מוזכר כמי שגרם לערבוב של חמש הדרכים ולכן לא זכה להדרכה של הקיסר (אם כי הטקסט לא מגדיר אם הכוונה לקיסר ארצי או אלוהי).[6]
בחאן פיי דזה נטען כי גון וגונגגונג, בנפרד, התנגדו להעברת השלטון מיאו לשון בשל היותו של שון חסר ייחוס, ויאו בתגובה שלח את צבאו אליהם והרג אותם. קונפוציוס מצוטט שם כפרשן מאוחר שדווקא תומך דווקא במתריעים, ומתקשה להסביר את הריגתם.[7] ברשומות ההיסטוריון נטען שגון הוצא להורג בהר הנוצה בתקופת הקיסר יאו, בעצת שון, במטרה לדכא מרידות של שבטי הדונגיי ממזרח סין[8], ואף מפורט כי הוצאתו להורג של גון בוצעה על ידי שון עצמו בעת מסע עונשין.[9]
גון היה הראשון בסין שרתם שוורים לעגלות[10], וגם הראשון שבנה חומות עיר.[11] החְווָאיְ נָאן דְזְה דווקא מתייחס לכך בשלילה, ומנגיד את גון שבנה חומות והעולם פנה לו עורף ליו' שהפיל את החומות וקירב אליו את האנשים.[12]
בכמה גרסאות של המיתולוגיה גנב גון את האדמה הנושמת מן האלים. כך, עם השלמת הסכרים, בכל פעם שעלה מפלס המים, תפחה גם האדמה הקסומה שבסכרים ומנעה מהמים לעלות על גדותיהם. ההתחלה הייתה מוצלחת, אולם כשעלו המים לגובה גבוה מאוד, קרסו הסכרים ואנשים רבים נהרגו, ובדומה לגרסה ההיסטורית, הקיסר שון הוציא את גון להורג על הר הנוצה (באזור לְייֵן-יוּ'נְגָאנְג בג'יאנגסו של היום.) על פי מקורות אחרים גון התאבד בקפיצה לתהום, הפך לחיה ובכך נעשה לאל התהומות.[1][13] לפני מותו הורה לבנו, יו' הגדול, לסיים את העבודה.
בקלאסיקה של ההרים והימים מי שהרג את גון לאחר גניבת האדמה הנושמת הוא ג'וז'ונג, בשליחות קיסר ששמו לא מוזכר.[14] הקלאסיקה של ההרים והימים מתארת גם קשרי משפחה בין גון לבין חְווָאנְטוֹאוּ ("ראש שמח" או "קסדה שמחה"), אחד מ"ארבעת הפושעים".[15][16] בספרים "משמעות נכונה לרשומות ההיסטוריון" (史記正義) ו"אוסף שברי רשומות ההיסטוריון" (史記集解) מזוהה גון עם טָאוווּ, פושע אחר מתוך הארבעה.[17][18].
ההתייחסות של הקלאסיקה של ההרים והימים ללידת יו' במשפט "בטנו של גון הולידה את יו'"[19] יצרה מיתוס מאוחר יותר לפיו יו' בקע מבטנו של גון[דרוש מקור]. במקביל התפתחו מספר מיתוסים אחרים לגבי לידתו של יו' מאמו, הפילגש או האישה של גון, גם הם לרוב תוך ביקוע בטנה, לאחר שזו אכלה צמח או ראתה כוכב נופל[20], כולן תבניות מוכרות ללידת קדושים במיתולוגיה הסינית.
בספר "גן האימרות" מסופר שלאחר הריגתו בהר הנוצה, הפך גון לדוב חום ונכנס לתוך "בריכת הנוצה" (או "תהום הנוצה", הנמצאת מערבית להר[21]), ובכך הפך לרוח של קורבן הגבול של בני שושלת שיה.[22] הדזוו ג'וואן מתאר מקרה במאה ה6 לפנה"ס בו הדוכס של מדינת ג'ין חלה במחלה לאחר שהזניח את קורבן הגבול לגון, ולאחר שראה בחלום דב חום מבקר בחדרו, וחידש בעצת המדינאי דזה צ'אן את הקורבן לגון בדמות הדוב החום, נרפא ממחלתו.[23] מדינת ג'ין נדרשה לקורבן מכיוון שעל פי המסורת הייתה ממוקמת על האדמות של שושלת שיה ההיסטורית.
על פי האגדות הדאואיסטיות בספר "רשומות איסוף האבידות" מהמאה הרביעית לספירה, השליך גון את עצמו לבריכת הנוצה והפך לדג אפל ועצום[24] שמדי פעם עלה על פני המים וזכה לכינוי "רוח הנהר" ואנשי הים בהר הנוצה הקריבו לאורך השנה קורבנות לגון במקדש שבנו לכבודו. אולם הופעותיהם של הדג האפל ושל דרקון המשיכו להפחיד את התושבים עד שיו' טיפל בשיטפונות (מבלי להתקרב להר הנוצה). לטענת הספר, זיכרון הדג האפל נשמר בשם סוג של דג שמורכב מהסימנים ל"אפל" ול"דג" (鮌), והעדויות על כך שהפך לדב חום הן שגיאת סופר שנובעת מבלבול בהגיה של שמות היצורים. בהערות של שְׂיָאו צִ'י (蕭綺) מן המאה השישית נטען ששנוי הצורה בין הדג לדב היו על בסיס מיקום: כשהלך בהר היה דב חום, וכשנכנס למים היה דג.[25]
הספר "האביבים והסתוים של מר לוּ'" מזכיר אגדה על התנגדותו של גון לעלייתו לשלטון של שון. נטען שם שגון התנגד מאחר שייצג את האצילים ולפיכך רצה את שלושת תפקידי השרים ששולטים על הארץ. כשהקיסר סירב, השתמש גון בחיות אימים ליצור מהומה, ואלו הציבו את שיניהן כחומה והרימו את זנבותיהן כדגלים. כשגון והחיות חדלו להישמע להוראות, והחלו לשוטט ולהוות סיכון, נאלץ שון להוציא את גון להורג.[26]
הקלאסיקה של ההרים והימים מייחסת לגון וליו' (או ליו' כגלגול של גון) את חלוקת סין לתשעת המחוזות.[27]
על פי רשומות ההיסטוריון של סה-מה צ'יין, אביו של גון היה גְ'ווָאנְשׂוּ', סבו היה צָ'אנְגְיִי וסבא רבא שלו היה הקיסר הצהוב. בניגוד לסבא רבא, סבו ואביו היו פקידים ולא שימשו בתפקיד הקיסר.[28][29][30] ספר האן מצטט את "השושלת הקיסרית של אדון יו'", שם נטען כי גון היה צאצא מדור חמישי של הקיסר ג'וואנשו'.[31] הקלאסיקה של ההרים והימים מספרת שגון (שנודע גם בכינוי "הסוס הלבן") היה בנו של לְווֹמִינְג, מבניו של הקיסר הצהוב.[32] בגרסאות רבות אחרות מופיע גון כחצי אל, ובאגדות הוא גם חשף כמה מסודותיהם של האלים.
גון זכה לפולחן מצד שושלת שיה שכלל הקרבת קורבנות במזבחות הגבול[33], הפולחן מתואר ככזה שנמשך שלושה דורות או שלוש שושלות.[34]
המשורר צ'ו יואן, מתקופת המדינות הלוחמות, מתייחס בצורה אוהדת לגון בשירו "שאלות השמיים". בשירו "צער הפרידה" נראה שהוא אף מזדהה איתו בטענה שמדובר באדם ישר שמת טרם זמנו.[35] ג'ו שי, אבי הניאו קונפוציאניזם, מתייחס לגישה זו וטוען שגון היה ראוי, ונכשל רק בעקשנותו כשהמשיך במעשיו בעוד אנשים רבים ממשיכים לאבד את חייהם.[36]
מילון קאנגשי מן המאה ה-18 טוען כי במערב נפת צ'ינגחה (清河县) שבדרום מחוז חביי נמצא "סכר גון" שעל פי המסורת נבנה על ידי גון עצמו.[37]
לפי שוסלר (2009), הסימן 鯀 (בסינית מודרנית (פיניין) gǔn בסינית עתיקה *kwə̂nʔ) הוא גרסה של הסימן 鮌 (gǔn ובסינית עתיקה *kwə̂nʔ) וכך גם הסימן 鯤 (kūn ובסינית עתיקה *kûn). האחרון משמעו דג ענק שנזכר גם בספר "ג'ואנג דזה".[38][39] המילון העתיק שְׁווֹ וֶן גְ'יֵה דְזְה מן המאה השנייה לספירה מציין במפורש כי 鯀 "גון" הוא דג.[40]
בספרו על חיי הים בפוג'יין, מציין המלומד טוּ בֶּנְג'וּ'ן כי שמו של דג המקרל הסיני מכיל את הסימניה שמשמשת בשמו של גון.[41] וולפרם אברהארד (1968) העלה את האפשרות שהתיאורים של גון בתור "העירום" ו"הדג האפל" (玄魚)[42] מתאימים לתיאור צלופח.[43]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.