גרונטולוגיה
תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההזדקנות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גֵּרוֹנְטוֹלוֹגְיָה (Gerontology; בעברית: חֵקֶר הַהִזְדַּקְּנוּת) היא חקר ההיבטים החברתיים, התרבותיים, הפסיכולוגיים, הקוגניטיביים והביולוגיים של ההזדקנות. המילה נטבעה על ידי איליה מצ'ניקוב ב-1903, מהיוונית γέρων (gérōn), שפירושה "זקן", ו-λογία (-logía), שמשמעותה "לימוד של".[1]
גרונטולוגים כוללים חוקרים ועוסקים בתחומי ביולוגיה, סיעוד, רפואה (תחום הגריאטריה – ענף הרפואה המתמחה בטיפול בזקנים), קרימינולוגיה, רפואת שיניים, עבודה סוציאלית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה, אדריכלות, גאוגרפיה, רוקחות, בריאות הציבור, דיור ואנתרופולוגיה.
הגרונטולוגיה חוקרת את הגורמים הביולוגיים להזדקנות (ביוגרונטולוגיה) ואת התהליכים והמאפיינים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלה התלויים בתרבות. הגרונטולוגיה אינה עוסקת במחלות הזקנה ובהיבטים הרפואיים של הזקנה – אלו הן תחומה של הגריאטריה.