Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגביע היוגוסלבי (בסרבית-קירילית: Куп Југославије; בקרואטית: Pokal Jugoslavije; בסלובנית: Pokal Jugoslavije; במקדונית: Куп на Југославија). בין השנים 1923 ל-1940 נקרא הגביע "גביע המלך אלכסנדר" על שמו של אלכסנדר הראשון שמלך על הממלכה היוגוסלבית עד 1934, (בסרבית: Куп краља Александра; בקרואטית: Kup kralja Aleksandra) ובין השנים 1947 ל-1991 נקרא גם "גביע המרשל טיטו" על שמו של נשיא הרפובליקה היוגוסלבית עד 1980, יוסיפ ברוז טיטו (בסרבית: Куп маршала Тита; בקרואטית: Kup maršala Tita; בסלובנית: Pokal maršala Tita; במקדונית: Куп на маршал Тито).
ענף | כדורגל |
---|---|
תאריך ייסוד | 1923 |
תאריך פירוק | 1992 |
מדינות משתתפות | יוגוסלביה |
שמות קודמים |
"גביע המרשל טיטו" "גביע המלך אלכסנדר" |
הכי הרבה זכיות | הכוכב האדום בלגרד (12) |
מפעל מקביל | ליגת העל היוגוסלבית |
גביע זה היה אחד משני טורנירי הכדורגל הבכירים בפדרציית יוגוסלביה, כאשר השני היה ליגת העל היוגוסלבית. הטורניר התנהל בין השנים 1923–1992. הגביע היוגוסלבי התקיים בכל עונה לאחר תום והכרזת הזוכה באליפות הליגה היוגוסלבית, וזאת על מנת לקבוע אילו קבוצות מדורגות גבוהה יותר ואילו נמוך לקראת העונה הבאה. הגביע בתקופת המרשל טיטו התבסס על עיצוב של ברנקו סוטרה.
עם פירוקה של יוגוסלביה המאוחדת, נשמרה שיטת הגביע הזאת ברפובליקה היוגוסלבית, שאיחדה את סרביה, קוסובו ומונטנגרו לגביע מאוחד שנקרא הגביע של סרביה ומונטנגרו, אולם לאחר 2006, ופירוקה הסופי של הישות סרביה ומונטנגרו למדינות המרכיבות אותה, הוקמו בזו אחר זו מפעלי גביע לכל אחת מהמדינות שהרכיבו את יוגוסלביה.
הטורניר כלל את כל הקבוצות שבחרו להשתתף בו בכל רחבי יוגוסלביה כאשר שלבי הטורניר הראשונים החלו בקבוצות מהדרגים הנמוכים יותר כאשר עם כל שלב התווספו לטורניר קבוצות מליגות גבוהות יותר. הליגה היוגוסלבית הבכירה שלחה את 16 נציגותיה לשלב שש-עשרית הגמר, כאשר 16 האחרות העפילו מהסבבים שקדמו לכך. בכל השלבים עד שש-עשרית הגמר שוחק משחק בודד אשר תוצאתו קבעה את העולה לשלב הבא.
משלב 32 הגדולות עבר הטורניר לשיטת משחקי בית וחוץ, שיטה שחיסלה לחלוטין את הסיכוי של הקבוצות הקטנות להעפיל לשלבים הגבוהים בשל הבדלי הרמות המשמעותיים ביניהן לאימפריות הכדורגל היוגוסלביות. מבחינה היסטורית, משחקי הגמר התנהלו בדרך כלל על ידי הקבוצות ששיחקו בעונה זו את בעונות טובות יחסית בליגה היוגוסלבית (פרטיזן, דינמו, הכוכב האדום, היידוק וכו').
תחרות הגביע היוגוסלבי טרום מלחמת העולם השנייה בממלכה המאוחדת של הסלובנים, הקרואטים והסרבים דאז (ששינתה את שמה לממלכת יוגוסלביה בסוף 1929) נערכה באופן לא סדיר, ולעיתים כללה רק טורנירים המכילים נבחרות אזוריות, לפעמים רק מועדונים מאזור מסוים, ולעיתים גם מועדונים וגם נבחרות אזוריות. בין 1924 ל-1927 התחרות כללה נבחרות מתת-האגודות האזוריות, אם כי רק השחקנים בעלי אזרחות של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים יכלו להשתתף.
|
מתכונת התחרות הייתה אליפות נוקאאוט לכל קבוצות הכדורגל של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה (היישות היורשת של אזור יוגוסלביה משנות ה-40 ועד לשנת 1992). החל מהליגות הנמוכות ביותר של הקבוצות, התחרות פעלה לפי מתכונת נוקאאוט של משחק אחד. קבוצות מהדרג הגבוה יותר זכו למקומות בסיבוב השני, ולאחר מכן הסיבוב השלישי וכן הלאה. קבוצות ליגת העל היוגוסלבית הצטרפו תמיד בסיבוב לפני שמינית הגמר, ושאר 16 הקבוצות הן קבוצות מהליגות הנמוכות שהצליחו לעלות לסיבוב זה.
בשמינית הגמר, הפורמט השתנה למתכונת נוקאאוט של שני משחקים, ששוחק בבית ובחוץ עבור כל קבוצה. בשלב זה הסיכויים של הקבוצות הקטנות כמעט אפסו, מול הקבוצות המתוקצבות, העשירות והמקצועניות ביותר של הכדורגל היוגוסלבי. מבחינה היסטורית, לגמר הגיעו בדרך כלל רק קבוצות הליגה היוגוסלבית הראשונה שכללו את פרטיזן בלגרד, היידוק ספליט, הכוכב האדום, דינמו זאגרב ועוד קבוצות ממועדונים אלו.
לאחר התפרקות יוגוסלביה שהחל ב-1991 והסתיים ב-1992, הוקמו מפעלי גביע לכל אחת מהרפובליקות שיצאו לעצמאות מדינית והרכיבו את רפובליקת יוגוסלביה, בזו אחר זו,
קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה באליפות ליגת העל היוגוסלבית באותה העונה והשלימה דאבל מקומי
עונה | זוכה | תוצאה | סגנית | אצטדיון | קהל |
---|---|---|---|---|---|
1947 | פרטיזן בלגרד |
2–0 | נאשה קארילה זמון |
אצטדיון JNA, בלגרד | 10,000 |
1948 | הכוכב האדום בלגרד |
3–0 | פרטיזן בלגרד |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 30,000 |
1949 | הכוכב האדום בלגרד |
3–2 | נאשה קארילה זמון |
אצטדיון JNA, בלגרד | 50,000 |
1950 | הכוכב האדום בלגרד |
1–1ה | דינמו זאגרב |
אצטדיון JNA, בלגרד | 50,000 |
3–0 (חוזר) | אצטדיון JNA, בלגרד | 45,000 | |||
1951 | דינמו זאגרב |
2–0 | וויוודינה נובי סאד |
אצטדיון מקסימיר, זאגרב | 15,000 |
2–0 | אצטדיון JNA, בלגרד | 20,000 | |||
1952 | פרטיזן בלגרד |
6–0 | הכוכב האדום בלגרד |
אצטדיון JNA, בלגרד | 60,000 |
1953 | BSK בלגרד |
2–0 | היידוק ספליט |
אצטדיון JNA, בלגרד | 50,000 |
1954 | פרטיזן בלגרד |
4–1 | הכוכב האדום בלגרד |
אצטדיון JNA, בלגרד | 40,000 |
1955 | BSK בלגרד |
2–0 | היידוק ספליט |
אצטדיון JNA, בלגרד | 20,000 |
1956 | לא שוחק | ||||
1956/1957 | פרטיזן בלגרד |
5–3 | ראדניצ'קי בלגרד |
אצטדיון JNA, בלגרד | 12,000 |
1957/1958 | הכוכב האדום בלגרד |
4–0 | וולז' מוסטאר |
אצטדיון JNA, בלגרד | 30,000 |
1958/1959 | הכוכב האדום בלגרד |
3–1 | פרטיזן בלגרד |
אצטדיון JNA, בלגרד | 50,000 |
1959/1960 | דינמו זאגרב |
3–2 | פרטיזן בלגרד |
אצטדיון JNA, בלגרד | 40,000 |
1960/1961 | וורדר סקופיה |
2–1 | וורטקס |
אצטדיון JNA, בלגרד | 15,000 |
1961/1962 | OFK בלגרד |
4–1 | ספרטק סובוטיצה |
אצטדיון JNA, בלגרד | 10,000 |
1962/1963 | דינמו זאגרב |
4–1 | היידוק ספליט |
אצטדיון JNA, בלגרד | 30,000 |
1963/1964 | הכוכב האדום בלגרד |
3–0 | דינמו זאגרב |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 60,000 |
1964/1965 | דינמו זאגרב |
2–1 | בודוצ'נוסט טיטוגרד |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 13,000 |
1965/1966 | OFK בלגרד |
6–2 | דינמו זאגרב |
אצטדיון JNA, בלגרד | 35,000 |
1966/1967 | היידוק ספליט |
2–1 | סראייבו |
סטארי פלאץ', ספליט | 15,000 |
1967/1968 | הכוכב האדום בלגרד |
7–0 | בור |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 10,000 |
1968/1969 | דינמו זאגרב |
3–3ה | היידוק ספליט |
אצטדיון JNA, בלגרד | 20,000 |
3–0 (חוזר) | אצטדיון JNA, בלגרד | 15,000 | |||
1969/1970 | הכוכב האדום בלגרד |
2–2 | אולימפיה לובליאנה |
אצטדיון בזיגרד, ליובליאנה | 6,000 |
1–0ה | אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 30,000 | |||
1970/1971 | הכוכב האדום בלגרד |
4–0 | סלובודה טוזלה |
אצטדיון טוסאנז', טוזלה | 7,000 |
2–0 | אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 6,000 | |||
1971/1972 | היידוק ספליט |
2–1 | דינמו זאגרב |
אצטדיון JNA, בלגרד | 15,000 |
1973 | היידוק ספליט |
1–1 | הכוכב האדום בלגרד |
סטארי פלאץ', ספליט | 25,000 |
2–1 | אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 10,000 | |||
1974 | היידוק ספליט |
1–0 | בוראץ באניה לוקה |
אצטדיון JNA, בלגרד | 20,000 |
1974/1975 | לא שוחק | ||||
1975/1976 | היידוק ספליט |
1–0ה | דינמו זאגרב |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 60,000 |
1976/1977 | היידוק ספליט |
2–0ה | בודוצ'נוסט טיטוגרד |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 60,000 |
1977/1978 | רייקה |
1–0ה | טרפצ'ה טיטובה מיטרוביצה |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 45,000 |
1978/1979 | רייקה |
2–1 | פרטיזן בלגרד |
אצטדיון קנטרידה, רייקה | 20,000 |
0–0 | אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 55,000 | |||
1979/1980 | דינמו זאגרב |
1–0 | הכוכב האדום בלגרד |
אצטדיון מקסימיר, זאגרב | 50,000 |
1–1 | אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 50,128 | |||
1980/1981 | וולז' מוסטאר |
3–2 | ז'לייזניצ'אר סרייבו |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 40,000 |
1981/1982 | הכוכב האדום בלגרד |
2–2 | דינמו זאגרב |
אצטדיון מקסימיר, זאגרב | 50,000 |
4–2 | אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 60,000 | |||
1982/1983 | דינמו זאגרב |
3–2 | סראייבו |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 25,000 |
1983/1984 | היידוק ספליט |
2–1 | הכוכב האדום בלגרד |
אצטדיון פולג'וד, ספליט | 12,000 |
0–0 | אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 70,000 | |||
1984/1985 | הכוכב האדום בלגרד |
2–1 | דינמו זאגרב |
אצטדיון מקסימיר, זאגרב | 15,000 |
1–1 | אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 60,000 | |||
1985/1986 | וולז' מוסטאר |
3–1 | דינמו זאגרב |
אצטדיון JNA, בלגרד | 40,000 |
1986/1987 | היידוק ספליט |
1–1ה (9 - 8 פנדלים) |
רייקה |
אצטדיון JNA, בלגרד | 30,000 |
1987/1988 | בוראץ באניה לוקה |
1–0 | הכוכב האדום בלגרד |
אצטדיון JNA, בלגרד | 25,000 |
1988/1989 | פרטיזן בלגרד |
6–1 | וולז' מוסטאר |
אצטדיון JNA, בלגרד | 35,000 |
1989/1990 | הכוכב האדום בלגרד |
1–0 | היידוק ספליט |
אצטדיון JNA, בלגרד | 23,733 |
1990/1991 | היידוק ספליט |
1–0 | הכוכב האדום בלגרד |
אצטדיון JNA, בלגרד | 7,000 |
1991/1992 | פרטיזן בלגרד |
1–0 | הכוכב האדום בלגרד |
אצטדיון הכוכב האדום, בלגרד | 33,024 |
2–2 | אצטדיון JNA, בלגרד | 39,370 |
קבוצה | רפובליקה | מספר זכיות | מספר סגנויות | עונות זכייה | עונות סגנות | |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | הכוכב האדום בלגרד | סרביה | 12 | 8 | 1948, 1949, 1950, 1958, 1959, 1964, 1968, 1970, 1971, 1982, 1985, 1990 | 1952, 1954, 1973, 1980, 1984, 1988, 1991, 1992 |
2 | היידוק ספליט | קרואטיה | 9 | 5 | 1967, 1972, 1973, 1974, 1976, 1977, 1984, 1987, 1991 | 1953, 1955, 1963, 1969, 1990 |
3 | דינמו זאגרב | קרואטיה | 7 | 8 | 1951, 1960, 1963, 1965, 1969, 1980, 1983 | 1950, 1964, 1966, 1972, 1976, 1982, 1985, 1986 |
4 | פרטיזן בלגרד | סרביה | 6 | 4 | 1947, 1952, 1954, 1957, 1989 | 1948, 1959, 1960, 1979 |
5 | OFK בלגרד | סרביה | 4 | – | 1953, 1955, 1962, 1966 | – |
6 | וולז' מוסטאר | בוסניה והרצגובינה | 2 | 2 | 1981, 1986 | 1958, 1989 |
7 | רייקה | קרואטיה | 2 | 1 | 1978, 1979 | 1987 |
8 | בוראץ באניה לוקה | בוסניה והרצגובינה | 1 | 1 | 1988 | 1974 |
9 | וורדר סקופיה | מקדוניה | 1 | – | 1961 | – |
10 | סראייבו | בוסניה והרצגובינה | – | 2 | – | 1967, 1983 |
11 | בודוצ'נוסט טיטוגרד | מונטנגרו | – | 2 | – | 1965, 1977 |
12 | נאשה קארילה זמון | סרביה | – | 2 | – | 1947, 1949 |
13 | ז'לייזניצ'אר סרייבו | בוסניה והרצגובינה | – | 1 | – | 1981 |
14 | טרפצ'ה טיטובה מיטרוביצה | קוסובו | – | 1 | – | 1978 |
15 | סלובודה טוזלה | בוסניה והרצגובינה | – | 1 | – | 1971 |
16 | אולימפיה לובליאנה | סלובניה | – | 1 | – | 1970 |
17 | בור | סרביה | – | 1 | – | 1968 |
18 | ספרטק סובוטיצה | וויבודינה | – | 1 | – | 1962 |
19 | וורטקס | קרואטיה | – | 1 | – | 1961 |
20 | ראדניצ'קי בלגרד | סרביה | – | 1 | – | 1957 |
21 | וויבודינה נובי סאד | וויבודינה | – | 1 | – | 1951 |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.