הו שי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חוּ שְׁה (בסינית מסורתית: 胡適, בפיניין: Hu Shi; 17 בדצמבר 1891 – 24 בפברואר 1962) היה פילוסוף סיני, סופר ודיפלומט. הוא זכה להכרה רחבה כתורם מרכזי לליברליזם הסיני ולרפורמת השפה כשהגן על השימוש בסינית כתובה. הוא היה בעל השפעה בתנועת הארבעה במאי. חו הוא אחד ממנהיגי התנועה לתרבות חדשה של סין, היה נשיא אוניברסיטת פקין, וב־1939 היה מועמד לפרס נובל לספרות. היה לו מגוון רחב של תחומי עניין - ספרות, פילוסופיה, היסטוריה, ביקורת טקסטואלית ופדגוגיה.[1][2][3]
טאיוואן זהו שם סיני; שם המשפחה הוא הו.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
17 בדצמבר 1891 שאנגחאי, שושלת צ'ינג | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
24 בפברואר 1962 (בגיל 70) טאיפיי, טאיוואן | ||||
שם לידה | 胡嗣穈 | ||||
מדינה | טאיוואן, הרפובליקה הסינית, שושלת צ'ינג | ||||
מקום קבורה | Hu Shih Park | ||||
השכלה |
| ||||
מפלגה | קוומינטנג | ||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
הרצאות מסנג'ר (1945) | |||||
חתימה | |||||
סגירה