הים האגאי

הים הָאִגֶאִי (ביוונית: Αιγαίο Πέλαγος ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏, בטורקית: Ege deniz) הוא ים שולי בים התיכון המשתרע בין חצי-האי הבלקני במערב, אנטוליה (באסיה הקטנה) הטורקית במזרח, והאי כרתים (כריתי) היווני מדרום. הוא מחובר לים מרמרה דרך מצר הדרדנלים.

ערך זה עוסק בים שולי בים התיכון. אם התכוונתם למחוז, ראו הים האגאי (מחוז).

הים האגאי
Αιγαίο Πέλαγος (ביוונית)
Ege deniz (בטורקית)

צילום לוויין של הים האגאי.
מידע כללי
על שם	איגאוס
מיקום	בין חצי-האי הבלקני לבין אנטוליה, ומצפון לכרתים
סוג	ים שולי
ים של	הים התיכון
מידות
שטח	214,000 קמ"ר
מידע נוסף
נהר מזין	בויוק מנדרס, Inachos, Krausidonas, מריצה, Sedountas, Gediz River, Almyrós Potamós, Enipeas, Küçük Menderes River, Yassıçay
מדינות באגן הניקוז	טורקיה טורקיה, יוון יוון
איים	האיים האגאיים
קואורדינטות	38°30′N 25°18′E
שטחו של הים האגאי (בכחול כהה) שטחו של הים האגאי (בכחול כהה)

מקור השם

שמו של הים האגאי נגזר משמו של אַייגֵאוּס, מלך אתונה המיתולוגי, ואביו של תסאוס. כאשר יצא תסאוס לכרתים במטרה להרוג את המינוטאורוס, ביקש אביו שספינתו תניף מפרשים לבנים אם תסאוס בחיים ושחורים אם נכשל במשימתו ונהרג בקרב מול המינוטאורוס. תסאוס, המאושר מניצחונו ואהובתו החדשה, אריאדנה, שעזרה לו לצאת מהלבירינת, שכח מבקשתו של אביו והשאיר את המפרשים השחורים שאיתם יצא למשימה. משראה אביו את המפרש השחור, לא שלט בעצמו וביגונו הרב, קפץ מצוק גבוה אל הים ונהרג.

על פי גרסה אחרת, הים קרוי על שם אגאה, מלכת האמזונות, שמתה על הים.

היסטוריה

הים האגאי כפי שנראה מתצפית מאחד מאייו

לקראת סוף האלף הרביעי לפנה"ס ואילך נוצרו ארבע הציוויליזציות הטרום יווניות: הציוויליזציה ההלאדית, הציוויליזציה הקיקלאדית, הציוויליזציה המיקנית, והציוויליזציות שנמצאות צפונית-מזרחית לים האגאי. בעת העתיקה היווה הים האגאי את ערש מולדתן של שתי תרבויות מפותחות: התרבות המינואית מכרתים, והתרבות המיקנית מפלופונסוס שקיימו קשרים הדוקים האחת עם השנייה. לאחר "תקופת החושך" נוסדו פולייס (צורת הרבים של פוליס) לחופיו, הבולטים שבהם הם: אתונה, קורינתוס, מילטוס. יחד עם הפולייס ששכנו בפנים היבשת, דוגמת ספרטה ותבאי יצרו היוונים העתיקים את התרבות היוונית הקלאסית. עם כיבושיו של אלכסנדר הגדול בסוף המאה ה-4 לפנה"ס נפוצה תרבות זו ברחבי המזרח התיכון וכך נוצר העולם ההלניסטי שהחזיק בחלק זה של העולם עד השתלטות האימפריה הרומית עליו במאה ה-2 לפנה"ס.

עם חלוקת האימפריה הרומית עבר אזור הים האגאי לידי האימפריה הביזנטית אשר איבדה אותו לטובת האימפריה העות'מאנית בסוף ימי הביניים. האזור היה תחת שליטתה עד עצמאותה של יוון בתחילת המאה ה-19.

גאוגרפיה

בחלוקה פשוטה, ניתן לחלק את האיים האגאיים לשבע קבוצות: קבוצת הים התרקי או איי צפון הים האגאי, קבוצת מזרח הים האגאי, הספורדים בצפון, האיים הקיקלאדיים, האיים הארגו-סרוניים (האיים במפרץ סרוני ובמפרץ ארגוליס), האיים הדודקאנסיים, וכרתים. המלה "ארכיפלג", במובן של "קבוצת איים", שימשה במקור לאיים אלה ממש. רבים מהאיים ושרשראות האיים האגאיים הם למעשה המשכים של ההרים היבשתיים. לאיים רבים יש מפרצים ונמלים, אולם ככלל, ניווט בים האגאי נחשב לקשה. איים רבים הם געשיים, ובאחרים נחצבים שיש וברזל. באיים הגדולים יותר יש כמה עמקים ומישורים פוריים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הים האגאי בוויקישיתוף

• הים האגאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מפת הים האגאי, הולנד, המאה ה-18, משאב הוראה מאתר החינוך של הספרייה הלאומית
• הים האגאי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)