המוסד ללשון הטורקית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המוסד ללשון הטורקית (בטורקית: Türk Dil Kurumu; בראשי תיבות: TDK)[1] הוא מוסד ציבורי-ממלכתי האמון על חקר השפה הטורקית וטיפוחה, והוא הגוף הסטטוטורי המפקח על השפה הטורקית בטורקיה.
 | |
 | |
| גוף פיקוח על לשון | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
12 ביולי 1932 – הווה (92 שנים)  |
| מייסדים |
Ruşen Eşref Ünaydın, Celal Sahir Erozan, יקופ קדרי קראוסמאנאולו |
| מיקום | |
| מדינה |
 טורקיה |
| קואורדינטות | 39°54′19″N 32°51′30″E |
|
www | |
|
(למפת אנקרה רגילה)   המוסד ללשון הטורקית | |
  | |
המוסד ללשון הטורקית, ובשמו המקורי "החברה לחקר הלשון הטורקית" (Türk Dili Tetkik Cemiyeti), נוסד ב-12 ביולי 1932 בהוראת מוסטפא כמאל אטאטורק. מייסדי המוסד, כולם חברי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ואנשי ספר מוכרים בתקופתם, היו סמיה רפאט (Samih Rıfat), רושן אשרף (Ruşen Eşref), ג'לאל סהיר (Celâl Sahir) ויקופ קדרי (Yakup Kadri). סמיה רפאט כיהן כנשיאו הראשון של המוסד. בהגדרת יעדיה של "החברה לחקר הלשון הטורקית" נכללו "חשיפת יופייה הצרוף של השפה הטורקית ועושרה, ורוממותה למעמד שהיא ראויה לו בקרב לשונות תבל”. בשלוש הוועידות שהתקיימו בימי חייו של אטאטורק, בשנים 1932, 1934 ו-1936, נבחרו הגופים המנהלים של המוסד, הותוותה מדיניות השפה, וכן הוצגו והועלו לדיון נושאים מדעיים. בסיומה של הוועידה הראשונה ללשון הטורקית, שנערכה בארמון דולמאבהצ'ה בתאריכים 26 באוגוסט עד 5 בספטמבר 1932, סוכם כי המוסד ימשיך בפעילותו בשש חטיבות, כדלהלן: "מילון מונחים (חיבור מונחים טורקיים למונחים לועזיים), דקדוק-תחביר, איסוף (מילים וביטויים בניבים מקומיים ובשפה העממית המדוברת), בלשנות-פילולוגיה, אטימולוגיה, פרסומים".
בנאום הפתיחה שנשא אטאטורק ב-1 בנובמבר 1936 לרגל תחילתה של שנת כהונתה השנייה של האספה הטורקית הגדולה החמישית, הביע נשיא הרפובליקה את שאיפותיו באשר לעתידם של המוסד ללשון הטורקית ושל המוסד להיסטוריה טורקית בזו הלשון:
"אני מבקש להעלות על נס את פועלם המתמיד ורב-הערך של המוסד ללשון הטורקית והמוסד להיסטוריה טורקית בראשותו של שר החינוך היקר, המציגים בפנינו מדי יום אמיתות חדשות. אוכל לומר בבטחה כי בחשיפתם את הרבדים העמוקים של תולדות עמנו ושפתנו הקבורים בנבכי העבר, ובהוכיחם באמצעות מסמכים מדעיים קבילים כי יש בהם משום אבן דרך בתרבות העולמית, עושים שני מוסדות לאומיים אלה עבודת קודש הזוכה לעניין ולהכרה לא רק מצד האומה הטורקית, אלא מצד הקהילה המדעית כולה. המסמכים ההיסטוריים בני 5500 השנים, אשר נחשפו בחפירות שערך המוסד להיסטוריה בתל אלג'ה (Alacahöyük), יחייבו בחינה מחודשת ומעמיקה של תולדות החשובות שבתרבויות העולם. אני מאושר ללמוד על המסקנות הברורות מכנס השפה האחרון, שנערך בהשתתפות מלומדים אירופאים רבים. כולי תקווה כי שני המוסדות יזכו במהרה למעמד של אקדמיות לאומיות. על כן אני מייחל כי תשמחו בעבודות המקוריות של ההיסטוריונים, הבלשנים והמדענים הפעלתנים שלנו, עבודות אשר לבטח יקנו להן את הכרתה של הקהילה המדעית."[2]
עיוניו של אטאטורק עצמו במאמרים מדעיים - הן מקומיים והן זרים - בנושא השפה הטורקית הביאוהו לעודד את מלומדי תקופתו לעסוק במחקר בתחום זה. עוד בימי חייו פורסמו שני הכרכים הראשונים של כתובות אורחון – טקסטים שנחקקו בכתב רוני עתיק (Göktürk) על גבי עמודי סלע בעמק אורחון שבמונגוליה, המהווים את המונומנטים הקדומים ביותר של השפה הטורקית, וכן הוחל בעבודה על מפעלים מסוגם של "מילון הניבים הטורקיים" (Divanü Lügati't-Türk) ו”האושר שבידע" (Kutadgu Bilig), אשר ראו אור בשנות ה-40 של המאה ה-20. גם על "מילון הסקירה" (Tarama Sözlüğü) ו"מילון האיסוף" (Derleme Sözlüğü) מרובי הכרכים החלו לשקוד עוד בימי חייו. שני מילונים גדולים אלה מבוססים על סקירת יצירות ספרותיות קדומות של הטורקית המערבית החל במאה ה-13, ועל ליקוט מילים הרווחות בניבים האנטוליים. מפעלים נוספים הנוגעים לדקדוק השפה הטורקית בת-ימינו ולבחינת סוגיות כתיב ומינוח, כמו גם חיבור מילון עדכני לשפה זו, הושקו בזכות יוזמותיו של אטאטורק.
עם ייסודו של המוסד ללשון הטורקית קמה לשפה גם תנועת טהרנות בולטת, אשר ביקשה להרחיק ממנה מילים ממקור זר. פעילות התנועה, שאטאטורק עצמו היה מחלוציה, נמשכה עד 1935; בשנה זו הוחלט לחדול מסילוקן של מילים שהשתרשו בשפה העממית. לאחר מותו של אטאטורק ב-1938 עמדה תנועת הטהרנות במוקד ויכוחים ממושכים בחוגים אינטלקטואליים, ומשנת 1960 ואילך הוביל המוסד ללשון הטורקית את התנועה. לאחר שנת 1980 שככו הוויכוחים, וגבר שיעור המחקרים המדעיים.
בצוואה שכתב זמן קצר טרם פטירתו, ציווה אטאטורק את נכסיו למוסד ללשון הטורקית ולמוסד להיסטוריה טורקית. פעילותם של שני המוסדות מתוקצבת מירושתו אף כיום. התקציב מהווה 28.9% מהונו של הבנק הטורקי לעסקים, מגדולי הבנקים בטורקיה, ומנוהל על ידי מפלגת העם הרפובליקאית.
השינוי החשוב הראשון שחל במבנה המוסד לשפה הטורקית אומץ באספה הכללית המיוחדת שהתקיימה בשנת 1951, עת שונה סעיף החוק הקובע כי שר החינוך המכהן ישמש כנשיא המוסד. אשר על כן בוטלה כפיפותו למדינה. בשנת 1955 החל המוסד ללשון הטורקית להעניק פרסים בתחומים שונים. הפרסים הוענקו לחתניהם בטקס שנערך באנקרה לרגל "חג השפה", המתקיים מדי שנה ב-26 בספטמבר. תחומי הזכייה בפרס השתנו מעת לעת בהתאם לתקנון. השינוי המבני החשוב השני הונהג בשנים 1982–1983; עם אימוץ החוקה בשנת 1982 פרס המוסד הגבוה ע"ש אטאטורק לתרבות, שפה והיסטוריה את חסותו על המוסד ללשון הטורקית ועל המוסד להיסטוריה טורקית; בכך חודשה, ואף חוזקה, זיקתו של המוסד למדינה. עקב כך בוטלה בשנת 1983 הענקת פרסי המוסד.
המוסד ללשון הטורקית מונה כיום 40 חברים, 20 מהם נבחרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ו-20 הנותרים נבחרים מטעם המוסד הגבוה ע"ש אטאטורק לתרבות, שפה והיסטוריה. מרבית החברים מכהנים כטורקולוגים באוניברסיטאות טורקיות. ראש המוסד, הממונה מטעם נשיא הרפובליקה בהמלצתו של ראש הממשלה, ו-40 חבריו, מהווים יחדיו את המועצה המדעית. מועצה זו אחראית הן לתכנון פעילותו המדעית של המוסד, והן לבחירתם של חברי הוועד המבצע של המוסד, המופקד על ענייני הנהלתו, ולחברי הוועד והחטיבות המופקדים על ביצוע העבודות המדעיות.
החטיבות המופקדות על העבודות המדעיות הן הבאות:
- חטיבת הלקסיקוגרפיה
- חטיבת הדקדוק
- חטיבת הבלשנות
- חטיבת המינוח
- חטיבת חקר הניבים
- חטיבת כתבי המקור
המוסד ללשון הטורקית מרחיב בהתמדה את מילון הטורקית בת-זמננו ומוציא אותו לאור. כמו כן עיצב המוסד את מתכונתו האחרונה של "מדריך הכתיבה”, אשר ראה אור בשנת 2000. המהדורה הנוכחית של "מילון השפה הטורקית בת-זמננו" (Güncel Türkçe Sözlük) כוללת יותר מ-104,000 ערכים[3], והוא זמין במהדורה מקוונת.
בעת האחרונה רואים אור במוסד ללשון הטורקית שלושה כתבי עת, המניבים 30–40 פרסומים מדעיים מדי שנה. "כתב עת ללשון הטורקית", היוצא לאור אחת לחודש, עוסק בשפה היומיומית ומפרסם מחקרים הכתובים בשפה נגישה לשכבות רחבות באוכלוסייה. "כתב עת לשפה וספרות העולם הטורקי", המתפרסם פעמיים בשנה, מקיף מחקרים העוסקים בלשונות העמים דוברי השפות הטורקיות ובספרויותיהם. אחת לשנה מתפרסם גיליון כתב-העת "שנתון לחקר השפה הטורקית", המפרסם מאמרים מדעיים מקצועיים.
המוסד ללשון הטורקית מוביל כיום חמישה מיזמים גדולים, אשר ישאו פרי בעשר השנים הקרובות:
- מילון השוואתי לניבים ולהגים טורקיים, ומחקר שטח השוואתי של דקדוקיהם
- מילונים לטורקית של טורקיה
- אלבום הכתובות והתעודות בכתב הרוני העתיק מעמק אורחון
- דקדוק הטורקית של טורקיה והשפות הכתובות, לתקופותיהן ההיסטוריות
- קיבוץ אפוסים ואגדות של העמים הטורקיים, תרגומם לטורקית של טורקיה, ופרסומם.
עם פרסומיו, המגיעים ל-800 במספר, 40 חבריו, 17 מומחיו, 56 עובדיו וספריית המחקר הענפה שלו, מתמיד המוסד ללשון הטורקית בפעילותו, המקנה לו מעמד של כבוד בקרב מוסדותיה המדעיים של טורקיה.
אתר האינטרנט הרשמי של המוסד ללשון הטורקית
המוסד ללשון הטורקית, ברשת החברתית פייסבוק
המוסד ללשון הטורקית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המוסד ללשון הטורקית, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
