המלחמות הסאמניטיות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המלחמות הסאמניטיות הן סדרה של שלוש מלחמות בין הרפובליקה הרומית לבין ברית העמים הסאמניטיים, שגרו באזור הרי האפנינים, ממזרח ומדרום לרומא.[1]
המלחמה הסאמניטית הראשונה התרחשה בשנים 343–341 לפנה"ס כתוצאה של התערבות של רומא לטובת ערי קמפניה נגד התקפות סאמניטיות. המלחמה השנייה, בשנים 326–304 לפנה"ס, התרחשה בשל התערבות של רומא במדיניות של נאפולי, והתפתחה לתחרות על השליטה בדרום חצי-האי האיטלקי. המלחמה התאפיינה בהצלחות סאמניטיות בתחילתה, אך הסתיימה בניצחון רומי מוחץ בקרב בּוֹביאנום, ובשנת 304 לפנה"ס נחתם הסכם שלום. המלחמה השלישית, בשנים 298–290 לפנה"ס, הייתה המלחמה האחרונה בה התייצב מול רומא עם איטלקי שווה כוחות, הפעם תוך שיתוף פעולה עם כוחות אטרוסקים וגאלים. עם פלישתו של פירוס מלך אפירוס לדרום איטליה, ניסו הסאמינטים את כוחם נגד רומא, שוב לשווא. לאורך העימות כולו גילו הסאמניטים אומץ רב ושיתפו פעולה לא פעם עם אויביה האחרים של רומא. בעקבות ניצחונה הגורף בעימות, הפכה רומא למעצמה היחידה בחצי האי האפניני.[1]