המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
משבר הומנטרי בעזה במלחמת חרבות ברזל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בעקבות מתקפת הפתע של חמאס, פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה. המלחמה וסגירת המעברים להעברת אספקה לרצועה הביאו למשבר הומניטרי.[1][2] מדינות בעולם ובראשם ארצות הברית פעלו כדי להכניס לרצועה מזון ואספקה חיונית אחרת, גם על ידי הצנחת אספקה על שפת הים, ובניית מזח צף בעזה שישמש להעברת מזון באוניות.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל עם ערך זה. | |
בתחילת המלחמה הטילה ישראל מצור מלא על רצועת עזה, שהוביל למחסור בדלק, מים, מזון, תרופות וציוד רפואי חיוני.[1][3] המצור והלחימה הביאו לירידה של 90% בזמינות החשמל, שרובו סופק על ידי חברת החשמל הישראלית עד לתחילת המלחמה. ירידה זו פגעה באספקת החשמל לבתי החולים, מערכת הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[4] שמגביר את החשש להתפשטות מחלות וזיהומים ברחבי עזה.[5]
ב-6 בינואר 2024 הכריז משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי רצועת עזה הפכה למקום שאינו ראוי למגורים.[6][7] ב-27 בפברואר מסר המשרד שרבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[8] בתחילת מרץ 2024, גורמים רפואיים בעזה דיווחו על ילדים שמתו עקב תת-תזונה והתייבשות.[9]
מנגד, מספר גורמים בישראל טענו באוקטובר 2023 כי אין משבר הומניטרי בעזה,[10][11] אך בהמשך החריף המשבר ההומניטרי וגרם לרעב המוני ברצועת עזה.