הנצה

הנצה, (באנגלית: budding) היא תהליך בביולוגיה שלו משמעויות בשני עולמות: הראשונה, בהקשר רבייתי של בעלי חיים חסרי חוליות, והשנייה בהקשר חלוקת תאים ויצירת ממברנות ואברונים בתא החי.

הנצה היא צורת רבייה אל-זוויגית א-סימטרית במהלכה אורגניזם חדש צומח כמו ניצן בתהליך חלוקת תא באזור מסוים של האורגניזם ההורי. האורגניזם החדש נשאר מחובר לאורגניזם ממנו נוצר ונפרד ממנו כאשר מגיע לשלב הבוגר. כאשר הוא מתנתק, הוא מותיר אחריו רקמה צלקתית. משום שההתרבות היא אל-מינית, האורגניזם החדש שנוצר זהה בצורה מדויקת מבחינה גנטית להוריו.

אורגניזמים כדוגמת הידרה משתמשים בתאים בעלי יכולת התחדשות בתהליך ההנצה. בהידרה, ניצן מתפתח מצמיחה בשל חלוקת תאים חוזרנית באתר ספציפי אחד. ניצנים אלו מתפתחים לאינדיבידואלים קטנים וכשמגיעים לבגרות, מתנתקים מגוף ההורה ונהפכים לאינדיבידואלים חדשים.

הנצה פנימית או "אנדוגניה" היא תהליך אל-מיני של התרבות המועדף על ידי טפילים כגון טוקסופלסמה גונדי Toxoplasma) gondii) והוא מערב תהליך בלתי-רגיל במהלכו שני תאי בת מיוצרים בתוך תא אם, ולפני החלוקה הם מעכלים את תא האם.

אנדופוליגניה היא חלוקת התא לכמה אורגניזמים בבת אחת על ידי הנצה.

התרבות בבעלי חיים (חסרי חוליות)

בבעלי חיים רב-תאיים (מטאזואה), הצאצאים יכולים להתפתח כגידולים הנמצאים על ההורה. בעלי חיים המתרבים באופן זה כוללים אלמוגים, ספוגיים, תולעים שטוחות ולארוות.

הנצה אופיינית לבעלי חיים כמו הספוגיים ונבוביים. בשיטה זו צומח מעין ניצן על הנבוב וכשהוא מוכן לכך הוא ניתק מ"אמו" והופך עצמאי (כבהידרה), או שמתפתחת ממנו מושבה (כבאלמוגים). לדוגמה, מדוזה יכולה להתרבות בצורה אל זוויגית באמצעות הנצה כאשר היא נמצאת בשלב הפוליפ שלה.

חלוקה תאית

חלק מהתאים מתפצלים בעזרת הנצה, לדוגמה סקרומציטים – זן השמר המשמש לאפייה ותסיסה. סופו של תהליך זה הוא בתא אם ותא בת קטן יותר.

כמו כן, בתא מתרחש מעבר ומבנה של אברונים וחומרים שונים בעזרת הנצה. חלק מהאברונים נעטפים בקרומים של אברונים מהם נוצרו כדוגמת הרשת אנדופלסמטית ומועברים בתוך בועית (וזיקולה) למקומות שונים בתא.

חלוקת מושבה

בסדרת הדבוראים (Hymenoptera) יש כמה דוגמאות ליצירת מושבה חדשה בתהליך של הנצה. במשפחת הדבורים המין אפיס דורסטה (Apis dorsata) עשוי באופן נדיר להתחלק בהנצה, התנהגות זו נצפתה בקרב קבוצה של "פועלות" שעזבו את הקן בו נולדו ויצרו קן חדש ליד הקודם. לעומת זאת, במשפחת הנמליים (Formicidae) המין נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) במקומות לא אנדמיים, כלומר באזורים אליהם פלש, כמו בישראל, מושבה חדשה נוצרת תמיד בצורה של הנצה ולא בתהליך של מעוף כלולות^[1].

וירולוגיה

בווירולוגיה, הנצה היא צורה של פיזור ויראלי בעזרתו נגיפים בעלי מעטפת רוכשים את המעטפת החיצונית שלהם בעזרת ממברנת התא המאחסן ממנו יוצאים על ידי תפיחה מהממברנה וסגירת הוויריון.

מיקרוביולוגיה

הנצה במיקרוביולוגיה קיימת בכמה קבוצות:

• חיידקים בצורת L : חיידקים חסרי דופן שבהם החלוקה נעשית על ידי הנצה הכרוכה בהתהוות בליטות דקות על פני שטח הפנים של התא, המבצבצות, מתרחבות וניתקות מתא האם. בדרך זו נוצרים תאים חדשים. היעדר דופן התא בצורות L גורם לחלוקה בלתי מאורגנת המאפשרת יצירת תאים בגדלים שונים.^[2]
• שמרים: הם פטריות חד תאיות. ההנצה מתרחשת על ידי חלוקת הגרעין והעברתו לבליטה ציטופלסמטית חיצונית.

בצמחים

הנצה היא התופעה בה ניצן יכול להינתק מהצמח הראשון ולהתפתח לצמח עצמאי חדש.

בחקלאות, הנצה מתייחסת לפעולת ההרכבה של צמח אחד על אחר.

ראו גם

• קרום התא
• נגיף

קישורים חיצוניים

• מאמרו של הנריק גארוף על הבשלת וירוס באמצעות הנצה, באתר NCBI (באנגלית)
• topic/budding-horticulture הנצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)