חוואליין (מחוז)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מחוז חוואליין (במנדרינית: 花蓮縣, בווייד-ג'יילס: Hua¹-lien² Hsien⁴; בפיניין: Huālián Xiàn) הוא מחוז בחוף המזרחי של טאיוואן, לחופו של האוקיינוס השקט. ממערבו נמצא רכס ההרים המרכזי של טאיוואן. מחוז חוואליין הוא המחוז הגדול ביותר בטאיוואן מבחינת שטח, אך בשל אופיו ההררי זהו אחד המחוזות הכי פחות מאוכלסים במדינה. העיר הגדולה במחוז ובירתו היא חוואליין.
| |||
למעלה: אגם לייו, שני משמאל: בית ייצור סיגריות בפנגלין, שני מימין: פארק טארוקו בכביש הקרוס איילנד, שלישי משמאל: חוף צ'ישינגטאן בשינצ'נג, שלישי מימין: תחנת הרכבת של חוואליין, משמאל למטה: צוקי שינגשוויי ליד כביש סוחווה, בתחתית מימין: שדה אורז בשואופנג, חצר אחורית ברכס ההרים המרכזי. | |||
מדינה | טאיוואן טאיוואן | ||
---|---|---|---|
מושל | Hsu Chen-wei | ||
רשות מחוקקת | Hualien County Council | ||
בירת המחוז | חוואליין | ||
תאריך ייסוד | 9 בינואר 1946 | ||
שטח | 4,628.5 קמ"ר קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 318,736 (מרץ 2023) | ||
‑ צפיפות | 3.077 נפש לקמ"ר (1 באוקטובר 2022) | ||
קואורדינטות | 23°58′34″N 121°36′17″E | ||
אזור זמן | UTC +8 | ||
רוב האוכלוסייה מתגוררת בעמק חוואדונג, הנמשך מצפון לדרום, ומתוחם בין רכס ההרים המרכזי ובין רכס האי-אן. בשל האופי הכפרי של המחוז, הוא מושך אליו מבקרים רבים בשל הסביבה הטבעית שלו, הכוללת את פארק טארוקו, צוק שינגשוויי וחוף צ'ישינגטאן.
רוב שטח מחוז חוואליין המודרני היה מאוכלס על ידי אנשי סאקיזאיה לפני הגעתם לטאיוואן של הספרדים, ההולנדים ובני ההאן, בהמשך במסגרת שושלת צ'ינג. ב-1895, בעת השלטון הקולוניאלי היפני, האזור שונה למחוז קארנקו (Karenkō). ב-1945, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הרפובליקה הסינית, שהוקמה בשנת 1911 לאחר נפילת הצ'ינג, השתלטה על טאיוואן והחזירה את שמו של מחוז קארנקו למחוז חוואליין.
נכון לפברואר 2023, שטח הגידולים האורגניים של חוואליאן הגיע ל-3,175 דונם, שזהו שטח הגידול האורגני הגדול במדינה, ומהווה 23% מכלל השטח הכולל. מחוז חוואליין הוא בסיס הייצור החקלאי האורגני הגדול ביותר בטאיוואן.