חסידות גור
קהילה חסידית בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל[hebrew 1][1]. החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, ומקובל כי היא מנתה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו. לאחר מכן השתקמה מחדש בישראל, אליה הצליח להמלט האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר.
בית המדרש הראשון של חסידות גור בגורה קלוואריה | |
שורשים, סיווג והנהגה | |
---|---|
דת | יהדות |
זרם | יהדות אורתודוקסית |
ענף | יהדות חרדית |
קבוצה | תנועת החסידות |
מקום ייסוד | גורה קלוואריה (פולין) |
תאריך ייסוד | 1859 |
מייסד | יצחק מאיר אלתר החידושי הרי"ם |
דמויות מרכזיות |
יהודה אריה ליב אלתר השפת אמת אברהם מרדכי אלתר האמרי אמת ישראל אלתר הבית ישראל שמחה בונים אלתר הלב שמחה פינחס מנחם אלתר הפני מנחם |
אדמו"ר | יעקב אריה אלתר |
תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
רעיונות עיקריים | החמרה בנושאי אישות וצניעות. |
מאפיינים | השפעה פוליטית, תקשורתית וחינוכית רבה. סדרת תקנות ונוהגים בנושאי אירועי שמחה, דיור, זוגיות, ויחסי אישות |
ארגונים ופעילות | |
מרכז | בית מדרש גור |
אזורי פעילות | ירושלים, בני ברק, אשדוד, ערד, בית שמש, דימונה, קריית גת, חצור |
חסידות גור מתאפיינת בהשפעה פוליטית, תקשורתית רבה (הבאה לידי ביטוי בעיקר במפלגת אגודת ישראל ובכלי תקשורת חרדים), ובסדרת תקנות ומנהגים בנושאי אירועי שמחה, דיור, זוגיות, ויחסי אישות. מאפיינים נוספים של החסידות הם נאמנות וציות להוראות ורצון האדמו"ר, מוסדות קהילתיים רבים, רווחה כלכלית יחסית[דרושה הבהרה]. בעבר הכילה החסידות גם אנשי פא"י וחסידים בלבוש מודרני, אך עם השנים התמעטו קבוצות אלו וכיום החסידים משויכים ברובם המוחלט לאגודת ישראל ולבושים בלבוש האופייני לחסידות גור. הערך המוביל את החסידות הוא ערך ה'קדושה', שמשמעו החמרה בנושאי אישות וצניעות.
האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב אריה אלתר. החסידות מונה למעלה מ-12,500 משפחות בעולם, רובן הגדול בישראל ובארצות הברית (נכון ל-2016)[2]. פלג של חסידות גור היא קהילת פני מנחם, בהנהגת רבי שאול אלתר, מונה על פי הערכות שונות, בין 400 ל-700 משפחות בישראל, לצד מאות נוספות בחו"ל[3].