ייאוש (משפט עברי)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ייאוש הוא מצב בו אדם איבד דבר מה מרכושו, והתייאש מהאפשרות שהרכוש ישוב אליו. על פי ההלכה, רכוש שבעליו התייאש ממנו כל אדם יכול לקחת אותו לעצמו, ויש מחלוקת ראשונים אם נחשב ממש כהפקר או לא[1]. הלכה זו נוגעת למצוות השבת אבדה, שקיימת רק כאשר האבדה נמצאה לפני שבעליה התייאשו מלמוצאה. כמו כן, הלכה זו נוגעת למעמד המשפטי של רכוש גנוב.