Loading AI tools
פיוט מאת משה בן קלונימוס מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" הוא פיוט עתיק שחיבר פייטן בשם משה, כפי שנרמז באקרוסטיכון, ויש ששיערו כי הוא רבי משה בן קלונימוס[2]. הפיוט נמצא כבר בכתב יד לונדון 655[3], בתוך מחזור ויטרי של הרב שמחה בן שמואל מוויטרי מהמאה ה-12. במשך הדורות הוא הולחן בלחנים רבים. יהודי אשכנז נוהגים לשיר אותו בליל שבת.
כל מקדש שביעי |
---|
כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ אוֹהֲבֵי ה' הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל דוֹרְשֵׁי ה' זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם עֲזוֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים
קַדְּשֵׁם בְּמִצְוֹתֶיךָ וְטַהֲרֵם כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר |
בכל בית ארבעה חרוזים, כאשר בחרוז הרביעי משובץ פסוק. הפיוט נכתב באקרוסטיכון האל"ף בי"ת החל מהבית השנייה. המחבר חתם את שמו, משה, באקרוסטיכון במילים השניות בכל שורה מהבית הראשון.
הפיוט מכיל דברי שבח לכל שומרי שבת באשר הם, ומדגיש את שכרם הטוב על כך שהם שומרים את השבת. בפיוט מודגשים חוויות השבת, התקווה לגאולת ירושלים ולבניית בית המקדש בעתיד קרוב. השימוש במילה "אור" במשמעותה הרוחנית, כמו "באור פניך תבהיקם" או "צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים" מבטא תחושה של ראיית אור רוחני, וכמיהה לגאולה שעתידה לבוא, אשר שומרי השבת זוכים לטעום ממנה גם בהווה.
ברוב הסידורים הפיוט מסתיים בבבית המתחיל באות צ'. בעוד ההמשך חסר ובמקומו התווספה בשלב כלשהו השורה "ה' אלוהי ישראל תשועת עולמים" כדי לחתום את השיר.
לפי אגדה עממית, הבית האחרון נשמט מכיוון שהמחבר נפטר לפני שהספיק לכותבו, כך למשל כותב עגנון בסיפורו "לעבד נמכר יוסף": "שבחרוז זה יצאה נשמת הפייטן, ולא השלים כל סדר אלף בית שקבע בו פיוטו".
אמנם במחזור ויטרי מופיע סיום הפיוט במקומו, ומשלים את האקרוסטיכון האל"ף בי"ת:
קדשם במצוותיך וטהרם כעצם השמים לטוהר,
רוחך תניחמו כבהמה תרד בבקעה מן ההר,
שבטיהם תשכנם בנחלת הסהר,
כנחלים נטיו וכגנות עלי נהר.
במשך הדורות היו שהוסיפו בית נוסף לשיר החסר, כך למשל רבה של בוטשאטש האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן (ה'תקל"א - ה'תר"א, השלים הפייט בנוסח זו:
קרבינו לעבודתך בטוב ובנעימים.
רחם עלינו ברוב רחמים.
שמרנו מידי כל הקמים.
תשמחנו בבנוי כמו רמים.
הנוסח הופיע לראשונה בדפוס בשנת ה'תרנ"ב ((1892))[4], ושנית בשנת ה'תר"ע (1910) בפיעטרקוב בלי לציין את המקור[5].
הגרסה הזאת מופיעה בהלחנה של הטריו "Schwebel, Scharf, and Levine".
סיום נוסף הוסיף האדמו"ר רבי אברהם אבא מפיטסבורג: "קדושים ישראל מאז ולעולמים, רצים למגדלך ובשמך נשגבים, שבתות קדשך מייחדים ומענגים ובך נדבקים, תיקון השלם ישיגו בחיינו בחסד וברחמים ובקרב הימים".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.