לויאליסטים (ארצות הברית)
מפלגה בארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הלויאליסטים (מאנגלית: הנאמנים) היו מתיישבים אמריקנים שנשארו נאמנים לאימפריה הבריטית במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הם נקראו גם טורים, מלוכנים, או אנשי המלך. הפטריוטים, אלה שתמכו במהפכה, קראו להם "אנשים המתנגדים לחירויותיה של אמריקה".[1] לויאליסטים בולטים הבטיחו פעמים רבות לממשל הבריטי שאלפי לויאליסטים יצאו להילחם למען האימפריה. הממשל הבריטי האמין לכך ופעל בהתאם, במיוחד במערכות בדרום בשנים 1780–1781. בפועל, מספר הלויאליסטים שהתגייסו לשורות הצבא היה נמוך בהרבה מן המצופה. ברחבי ארצות הברית, פטריוטים בחנו מקרוב אנשים שנחשדו להיות לויאליסטים, ופעלו נגד כל התנגדות מאורגנת של לויאליסטים. לויאליסטים רבים שלקחו חלק בלחימה או שהצהירו את דעותיהם בגלוי אולצו להימלט מבתיהם, בעיקר לעיר ניו-יורק.
לאחר שהפסידו במלחמה, כ-15% מהלויאליסטים (70,000-65,000 אנשים) נמלטו למושבות אחרות תחת שליטה בריטית, לבריטניה עצמה או לאמריקה הצפונית הבריטית (קנדה של ימינו). המתיישבים הדרומיים עברו בעיקר לפלורידה, שנשארה נאמנה לאימפריה הבריטית, ולקריביים, יחד עם העבדים שלהם. לויאליסטים צפוניים עברו לגור באונטריו, קוויבק, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. הם קראו לעצמם "לויאליסטים של האימפריה המאוחדת". מרבית הלויאליסטים זכו לפיצוי כספי או קיבלו חלקת אדמה. לויאליסטים מוגלים קיבלו מהממשל הבריטי £3 מיליון פאונד או 37% מההפסדים שלהם. לויאליסטים שנשארו לגור בארצות הברית הצליחו לרוב לשמור על רכושם ולאחר מכן הפכו לאזרחים אמריקאים.[2]
היסטוריונים משערים כי מתוך 2.0 מיליון המתיישבים הלבנים ב-1775, כ-20%-15% מהם היו לויאליסטים (400,000-300 גברים, נשים וילדים). המספר הזה אינו כולל מתיישבים שחורים או ילידים.[3]