לוקרים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הלוקרים (ביוונית: Λοκροί, בלטינית: Locri) היו בני שבט יווני קדום שחי ביוון. הם דיברו בדיאלקט לוקרי, רמז אפשרי להיותם שארי־בשר לדורים. מקום מושבם היה בחבל לוקריס (אנ') הקדום במרכז יוון.
תושבי לוקריס בתקופה הפרהיסטורית היו הלֶלֶגִים (Leleges); הם נדחקו על ידי הלוקרים עם תחילת הגעתם של שבטי ההלנים אל דרום יוון. דיוניסיוס מהליקרנסוס סבור, לעומת זאת, כי "לוקרים" הוא שמם המאוחר של הללגים,[1] ובזה הוא מצטרף להיסטוריונים קדמונים נוספים המזהים את ההלנים עם העמים שישבו לפניהם בארץ יוון. אריסטו וסופרים אחרים סברו כי הלוקרים נקראו על שמו של לוקרוס, מלכם הקדום של הללגים.[2] מסורות אחדות מספרות כי דאוקליון, אביהם הקדמון של ההלנים, חי בעיר הלוקרית אוֹפּוּס או קִינוּס.[3]