לפני עיוור לא תיתן מכשול
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לפני עיוור לא תיתן מכשול היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, האוסרת להכשיל את העיוור בדרך. בהלכה, המצווה פורשה פרשנות מרחיבה, והיא כוללת איסור לתת עצה מטעה לאדם בעניין שאינו מבין בו (הכשלה תבונית), או לגרום לאדם לעבור עבירה (הכשלה מוסרית).
עובדות מהירות מקרא, משנה תורה ...
מקרא | ויקרא, י"ט, י"ד; דברים, כ"ז, י"ח |
---|---|
משנה תורה | ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"ב, הלכה י"ד |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו רצ"ט ספר החינוך, מצווה רל"ב |
סגירה
האיסור מופיע בספר ויקרא: ”לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'”[1]
קללה על העוברים על האיסור, מופיעה בפרשת הקללות בהר גריזים והר עיבל: ”אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן”[2]