מדעי החברה

מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי. לדוגמה: גאוגרפיה המתייחסת להשפעות האדם על הסביבה הפיזית כמו שינויי אקלים; אנתרופולוגיה המתייחסת לאלמנטים בתרבות החומרית ובאינטראקציה של התרבות האנושית עם אורגניזמים; פסיכולוגיה – תחום העוסק בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות, ומטרתו לחקור את התנהגות האדם – הן כפרט והן כחברה.

גבולות התחום

מחקר במדעי החברה, נעשה על ידי מגוון של מתודות הנסמכות, הן על גישות פוזיטיביות עם אוריינטציה כמותנית, והן על גישות פרשניות עם אוריינטציה איכותנית. מבחינה היסטורית, בעקבות משבר מדעי אודות הבנת העולם, מדְעי החברה צמחו מתוך מדְעי הרוח החל מסוף המאה התשע עשרה. סוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה מהווים את אבן הראשה, ואף משמשים באופן היסטורי את התשתית המחקרית והאינטלקטואלית שעליו נבנה תחום הידע במדעי החברה. בתי ספר ופקולטות מקצועיות כגון בתי הספר למשפטים, בתי הספר לחינוך, בתי הספר למנהל עסקים, לעבודה סוציאלית ולבריאות הציבור עומדים בקשר הדוק עם הדיסציפלינות השונות של מדעי החברה ובמידה רבה מיישמים את הידע ממדעי החברה לתחומיהם. תחומי הדעת (דיסציפלינות) העיקריים של מדעי החברה תלויים בהקשר התרבותי האקדמי ועלולים להשתנות בהתאם. להלן התחומים המרכזיים:

• סוציולוגיה – חקר החברה וההתנהגות החברתית של האדם. מהסוציולוגיה, נגזרים תחומי משנה כגון יחסי מגדר, יחסי דתיים-חילוניים, יחסי מדע חברה, זהות.
• אנתרופולוגיה – שמה דגש באתנולוגיה ובחקר התרבויות.
• גאוגרפיה – תחום בין-תחומי העוסק בהגירה, קיימות, תכנון ערים, אדריכלות, פסיכולוגיה, מדעים קוגניטיביים, דמוגרפיה, כלכלה, ותרבות.
• מדע המדינה – מתמקד בחקר הפוליטיקה, השוואת משטרים, מחשבה מדינית, ההתנהגות הפוליטית והמדיניות הציבורית ברמת המדינה וכן ברמה הכלל־עולמית.
• יחסים בין-לאומיים – ענף המתמקד בהתנהגות הפוליטית, החברתית והכלכלית בזירה הבין-לאומית.
• מדיניות ציבורית – עוסקת בהבנת הגורמים המעצבים את תהליך המדיניות הציבורית ואת תוצאותיו.
• פסיכולוגיה – חקר הנפש וההתנהגות, כפי שאלה נקבעים בזיקה לחברה כולה.
• קרימינולוגיה – עוסקת בעניינים ובתרחישים חברתיים הקשורים בפשיעה ובהתנהגות פושעת.
• כלכלה – עוסקת ביחסים האנושיים והחברתיים הקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו ולחלוקתו של קניין.
• תקשורת – עוסקת בהעברת מידע בין שני משתתפים או יותר.
• בלשנות – מחקר השפות והתפתחותן. תחום שנחשב גם כחלק ממדעי הרוח.
• דמוגרפיה – תחום מחקר העוסק במחקר ותיעוד של אוכלוסייה אנושית.
• לימודים אזוריים – שדה מחקר בין תחומי שמתמקד באזור גאוגרפי, לאומי או תרבותי.
• עבודה סוציאלית – מתייחסת לרווחת האדם ברמות ניתוח שונות והיבטים מגוונים של הפרט, המדינה, המשפט, החברה, הכלכלה והתרבות.

ראו גם

• מדעי הרוח
• זוכי פרס ישראל למדעי החברה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מדעי החברה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדעי החברה

• אורי כץ, מדעי החברה הופכים ליותר מדעיים, באתר הארץ, 25 בינואר 2018
• מדעי החברה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מדעי החברה, דף שער בספרייה הלאומית
• The Social Sciences Library

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.