מלחמת האזרחים הרומית הראשונה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמת האזרחים הרומית הראשונה המכונה גם מלחמת האזרחים של סולה הייתה מלחמת אזרחים שנערכה ברפובליקה הרומית בין השנים 88 לפנה"ס לבין 82 לפנה"ס.
תאריכי הסכסוך | 88 לפנה"ס – 82 לפנה"ס (כ־6 שנים) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | איטליה הרומית | ||||||||
תוצאה | ניצחון סיעת סולה, ומינויו למשרת הדיקטטור | ||||||||
| |||||||||
לפי כמה גישות מחקריות, שתיאודור מומזן הוא הנציג הבולט שלהן, המלחמה הייתה שיאו של המאבק הפוליטי בין הסיעה האופטימאטית ובין הסיעה הפופולרית. לפי גישות אחרות, המלחמה הייתה מאבק בין מעמד האצולה הסנאטורי הרומי, לבין מעמד הפרשים. לפי ההיסטוריון ישראל שצמן, המלחמה הייתה למעשה עימות אישי בין שני מחנות פוליטיים, אחד שהתגבש סביב לוקיוס קורנליוס סולה, והשני שהתגבש סביב גאיוס מריוס, כאשר לכל מחנה הצטרפו אנשים ממגוון מעמדות החברה הרומית, איש איש בהתאם למטרותיו האישיות[1].
רובה של המלחמה התרחשה בחצי האי האפניני, בעיקר על השליטה על העיר רומא עצמה, כאשר במקביל למאבק הפנימי, הרפובליקה ערכה מלחמה חיצונית במיתרידטס, מלך פונטוס, על השליטה באסיה הקטנה וביוון.
המלחמה נערכה, לסירוגין, כ-6 שנים, והסתיימה בניצחונם של סולה וסיעתו, במינוי של סולה למשרת הדיקטטור, ובעריכתן של רפורמות מקיפות במשטר המדיני של הרפובליקה.