מסיסות

מְסִיסוּת היא מדד המייצג את היכולת של חומר אחד להתערבב עם חומר אחר וליצור תערובת הומוגנית. חומר נקרא מָסִיס אם חלקיקי החומר (מולקולות או יונים) יכולים להתפזר בחומר אחר – המֵמֵס – כאשר אלה מוקפים כולם במולקולות הממס ואינם יוצרים צברים קולואידיים (תחליב או תרחיף) או הפרדת פאזות (משקע או שכבת נוזל נפרדת). החומר המפורק נקרא המוּמָס והשני (המצוי בדרך כלל בעודף) נקרא מֵמֵס. יחד, הממס והמומס יוצרים תמיסה. התהליך כולו נקרא הֲמָסָה (solvation), או הִידְרַצְיָה (hydration) כאשר הממס הוא מים.

קיימים חומרים מסיסים במצבי צבירה שונים (בטמפ' החדר) במצבם הטהור והם לא בהכרח מוצקים, כגון: חומצה כלורית מסיסה במים, כאשר במצבה הטהור היא גז.

רמת מסיסות

רמת המסיסות של החומר היא המידה שבה החומר יכול לעבור המסה בחומר אחר. חומר בעל רמת מסיסות גבוהה מכונה "קל תמס", וחומר בעל מסיסות נמוכה מכונה "קשה תמס". רמה זו תלויה בהיווצרות קשרים בין-מולקולריים בין חלקיקי הממס למולקולת המומס, בטמפרטורה ובשינוי האנטרופיה של החומר בתהליך ההמסה.

תמיסה בשיווי משקל כימי שאינה יכולה להכיל עוד מומס, נקראת תמיסה רוויה (saturated). קיימים גם תנאים מיוחדים שבהם תמיסה יכולה להכיל יותר מומס מהמקסימום בתנאים הרגילים (רווית יתר) ואז אומרים שהתמיסה היא רוויה בעודף (supersaturated).

ממסים קוטביים ולא-קוטביים

הממסים מסווגים לרוב לממסים קוטביים (פולאריים) ולא-קוטביים. ממס קוטבי לרוב מסוגל לְהָמֵס תרכובות יוניות, חומצות ובסיסים ותרכובות מולקולריות שיכולות לעבור יינון. ממס לא-קוטבי, מסוגל להמס לרוב חומרים שאינם קוטביים. לדוגמה, מלח בישול, שהוא תרכובת יונית (${\displaystyle {\ce {NaCl}}}$), מסיס מאוד במים, בעוד שאינו מסיס כלל בשמן. המים והממסים הלא-קוטביים אינם מתערבבים יחד – אינם מתמוססים אחד בשני. כך למשל, מים ושמן אשר אינם מתערבבים. בגלל אי-המסה זו, נוצרות מיצלות.

ממסים נפוצים בתעשייה

ערך מורחב – ממס

ראו גם

• שקיעה ציפה ורחיפה
• מעבר פאזה
• חומרים פעילי שטח
• דטרגנט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסיסות בוויקישיתוף

• מסיסות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מסיסות, דף שער בספרייה הלאומית