נגיף RNA
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נגיפי RNA הם נגיפים שהגנום שלהם מבוסס RNA. בדרך כלל הגנום עשוי RNA חד-גדילי (ssRNA), אך בנגיפים שונים RNA דו-גדילי (dsRNA).[1] מחלות בולטות באדם נגרמות על ידי נגיפי RNA, כדוגמת הצטננות, שפעת, אדמת, חצבת, הפטיטיס C, הפטיטיס E, מחלות נגיפי קורונה (כדוגמת סארס), כלבת, קדחת מערב הנילוס, שיתוק ילדים ומחלת נגיף אבולה.
הוועדה הבין-לאומית לטקסונומיה של נגיפים מסווגת כנגיפי RNA את הנגיפים המשתייכים לקבוצה III, קבוצה IV, וקבוצה V בסיווג בולטימור, ולא מחשיבה רטרו-וירוסים כנגיפי RNA, אף על פי שגם להם גנום RNA מפני שבמהלך ההכפלה שלהם מתבצע שעתוק לאחור ל-DNA.[2] מונח מקביל לקבוצה נגיפית זו, שממעט במפורש את הרטרו-וירוסים הוא ריבו-וירוסים (ribovirus).[3] וירואידים ונגיפי לווייניים, קרובים לנגיפי ה-RNA, אך אינם נחשבים לחלק מקבוצת נגיפי ה-RNA.