ננסי וילסון (מוזיקאית רוק)
מוזיקאית אמריקאית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ננסי למורו וילסון (באנגלית: Nancy Lamoureaux Wilson; נולדה ב-16 במרץ 1954) היא מוזיקאית, זמרת, פזמונאית, מפיקה מוזיקלית ומלחינה אמריקאית. היא עלתה לתהילה לצד אחותה הגדולה, הזמרת אן וילסון, בתור גיטריסטית וזמרת גיבוי בלהקת הרוק הארט, אליה הצטרפה בשנת 1974.
לידה |
16 במרץ 1954 (בת 70) סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Nancy Lamoureaux Wilson |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1972 |
מקום לימודים | אוניברסיטת פסיפיק, אוניברסיטת המדינה בפורטלנד, תיכון אינטרלייק |
עיסוק | גיטריסטית, זמרת, פזמונאית, מפיקה מוזיקלית, מלחינה |
סוגה | רוק, פולק רוק, הארד רוק, רוק מכוון אלבומים |
סוג קול | מצו-סופרן |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה |
בן או בת זוג | קמרון קרואו (1986–2010) |
פרסים והוקרה | כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
וילסון גדלה בבלוויו, פרוור של סיאטל, וושינגטון. היא החלה לנגן מוזיקה כנערה. בתקופת הקולג', היא הצטרפה לאחותה אן, שהייתה הסולנית של הארט, להקת הרוק הכבד הראשונה בהובלת נשים.[1] שני האלבומים הראשונים של הארט, Dreamboat Annie (1975) ו-Little Queen (1977), הניבו סינגלים שעלו למצעדים כגון "Magic Man", "Crazy on You" ו-"Barracuda". ללהקה הייתה הצלחה מסחרית, במיוחד עם אלבום האולפן התשיעי שלהם, Bad Animals, שיצא ב-1987. לאורך כל תקופת הקריירה של הלהקה, הארט מכרה יותר מ-35 מיליון אלבומים.[2]
וילסון זכתה להכרה בשל נגינת הגיטרה שלה, המתאפיינת בשילוב אלמנטים של פלמנקו וגיטרה קלאסית עם הארד רוק. ב-2016, חברת הגיטרות גיבסון דירגה את וילסון במקום השמיני ברשימת הגיטריסטיות הגדולות ביותר בכל הזמנים.[3]