סקילה וכריבדיס
מפלצות אגדיות מן המיתולוגיה היוונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סקילה וכריבדיס (ביוונית: Σκύλλα, Χάρυβδις) היו מפלצות ימיות מיתיות, שישבו במצר מסינה, ומנעו מספינות לעבור. סקילה, בצדו האיטלקי של המצר, הייתה מפלצת שתוארה כנחש בעל שישה ראשים שחוטף מלחים וגורר אותם אל מצולות הים. כריבדיס, בצידה של סיציליה, תוארה כמערבולת אימתנית המטביעה ספינות על יושביהן. כל העובר במצר נאלץ לעבור ליד אחת מהמפלצות.
סקילה חטפה ובלעה בני אדם (כך עשתה גם לשישה מעמיתי אודיסאוס) וכריבדיס גמעה וירקה מים ויצרה מערבולות שטיבעו אוניות.
על נסיבות הפיכתן מנשים למפלצות רווחו אגדות שונות.[1]
המפלצות מוזכרות ב"אודיסאה" של הומרוס. כאשר אודיסאוס יוצא לדרכו לאיתקה, מדריכה אותו קירקה כי עליו לבחור בין המעבר על פני הסלעים הנודדים, שאיש, למעט הארגונאוטים, לא הצליח לעבור, לבין מעבר בין סקילה וכריבדיס. אודיסאוס בוחר באפשרות השנייה, ובין שתי המפלצות הוא מעדיף לעבור ליד סקילה, המפלצת בעלת ששת הראשים, ולא להיקלע למלתעותיה של כריבדיס. אודיסיאוס עובר עם אנשיו במצר, כריבדיס מקיאה את המים השוצפים, וכשאנשיו של אודיסיאוס נאבקים במים, סקילה מגיחה וחוטפת שישה מלחים.
בהשאלה, משמשות המפלצות לתיאור שתי חלופות קשות. כך למשל, ישעיה ברלין מתאר שתי סכנות מיידיות משחרות לפתחו של כל סדר חברתי הנוצר בדרך מהפכנית: האחת כי המהפכה תלך רחוק מדי, והלהטה מהפכני יפנה כנגד עצמו (כדוגמת המשטר היעקוביני במהלך המהפכה הצרפתית), והשני הוא הסיכון ההפוך - גוויעת הלהט המהפכני והותרת חלל המאפשר למשטר הישן לשוב, כדוגמת השלטון הדירקטואר שסימן את סוף השלב המהפכני במהכה הצרפתית. ברלין מתאר זאת במילותיו כי על המהפכן לנווט בין "סקילה של הפנאטיות היעקובינית, וכריבדיס של העייפות והציניות הפוסט מהפכנית".[2]