עור ברווז
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עור ברווז או סימור שיער (Cutis Anserina), הוא מצב בו בלוטות השיער שבעור, אשר נמצאות בבסיס של שערות הגוף, מתנפחות לזמן קצר באופן לא רצוני. הדבר קורה בתנאי קור (במצב קדם-היפותרמיה) או כאשר מתנסים בפחד עז, לרוב בנוסף לצמרמורת ובמצבי ורגעי התרגשות כמו עוררות מינית.
עור הברווז נוצר כאשר שרירים קטנטנים בבסיס כל שערה, מתכווצים וגורמים לשיער להזדקף. הרפלקס נוצר על ידי מערכת העצבים הסימפתטית, אשר בדרך כלל אחראית לתגובת הילחם או ברח בגוף.
עור ברווז אצל בני אדם הוא תוצאה של התכווצות שרירי זוקפי השיער התורמים לחימום הגוף במידה מסוימת. לרפלקס שני שימושיים עיקריים אצל יונקים:
- הרפלקס גורם לשערות לסמור וכך יוצר אשליה שבעל החיים גדול יותר מכפי שהוא באמת, וזו במטרה להרתיע את הגורם המאיים.
- במצב של קור, הרפלקס לוכד שכבה של אוויר קרוב לעור, ושכבה זו משמשת כמבודד טבעי, ועוזרת לשמור על חום הגוף של היונק.
בנוסף ישנה סברה מדעית המצביעה על כך שעור הברווז הוא שריד אבולוציוני פרהיסטורי מהתקופה בה זקף האדם הקדמון את שערות גופו לשמירה על חום גופו. סימור שערותיו עיבה את נפחם ויצר שכבת בידוד מהקור. בחלוף הזמן האדם איבד אט אט את שערותיו העבותות אך השרירים הקטנים המתכווצים שבבסיסם נותרו עד ימינו.[1]
לעיתים אדם חש בעור ברווז וצמרמורות דווקא כשאינו קר או פחד עז, אלא דווקא במצבים או סיטואציות אינטנסיביות או מרגשות. כבר נצפה בבני אדם ששערם מסתמר כאשר הם מקשיבים למוזיקה או קול רדיופוני. לעיתים עור ברווז קורה בלי סיבה נראית לעין.