עקרון קרוג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עקרון קרוג (באנגלית: Krogh's principle) הוא עקרון המבוסס על רעיון של הפיזיולוג הדני אוגוסט קרוג, שסבר כי לכל נושא מחקר בפיזיולוגיה קיימת חיית ניסוי מתאימה המאפשרת השגת ממצאים בצורה יעילה. אוגוסט קרוג, שהיה מומחה בפיזיולוגיה השוואתית של בעלי החיים, הפגין במחקריו יכולת יוצאת דופן לבחור בעלי חיים מתאימים על מנת לבחון את השערותיו המדעית. .[1] לפי עקרון קרוג יש לבחור בחיית הניסוי בהתאם לתכונות המיוחדות, הבלתי רגילות, שלה.[2] השם "עקרון קרוג" נקבע בצורה פורמלית על ידי החוקר הנס אדולף קרבס בשנת 1975. מושג זה הוא מרכזי בענפים ביולוגיים המתבססים על השיטה ההשוואתית, כמו נוירואתולוגיה, הפיזיולוגיה ההשוואתית או הגנומיקה הפונקציונלית.
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |