פדיון (חסידות)
סכום כסף המוגש מחסיד לרבו, לצורך כפרה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתנועת החסידות, פדיון (או פדיון נפש; בחסידות חב"ד מכונה מעות פ"נ, או דמי פ"נ[hebrew 1]) הוא סכום כסף המוגש מחסידים לרבותיהם האדמו"רים, לרוב יחד עם הגשת קוויטל לאדמו"ר. הכסף משמש לרוב לצורכי צדקה או החזקת החצר, והוא נחשב כסגולה לכפרה על נשמותיהם או כחלק מההתקשרות לצדיק, ובספרות החסידית נאמרו עוד סיבות אחרות לצורך בכך. היו אדמו"רים שלא הסכימו לקבל קוויטל בלא פדיון, ומאידך היו שלא קיבלו פדיונות, ושאף עמדו על כך בתוקף שלא לקבל. יש חסידויות בהן נהוג להעביר לבית האדמו"ר סכום קבוע חודשי (המכונה "מעמדות"), במקום הפדיון או בנוסף לו.