פסיכותרפיה בין-אישית
פסיכותרפיה קצרת-מועד / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) היא צורה של פסיכותרפיה לזמן מוגבל שפותחה בשנת 1970 על ידי ג'רלד קלרמן ועמיתיו. התאוריה על פיה הוא מסתמך כי מחלות נפש מתפתחות בהקשר חברתי ובין-אישי (יחסים בין-אישיים), מתבססת על תאוריות כגון אלה של אדולף מאייר, ג'ון בולבי והנרי סאליבן, שבו היחסים הבין-אישיים שיחקו תפקיד מהותי בהתפתחות וברווחה הנפשית של הפרט.[1]