פרשת ויחי
פרשת השבוע השתים-עשרה בספר בראשית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרשת וַיְחִי היא פרשת השבוע השתים-עשרה והאחרונה בספר בראשית. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק מ"ז, פסוק כ"ח ומסתיימת בסוף הספר, בפרק נ', פסוק כ"ו. הפרשה בכללה עוסקת בימי חייו האחרונים של יעקב במצרים, בברכותיו לבניו ולבני יוסף, בפטירתו של יעקב ובקבורתו במערת המכפלה. בסיום הפרשה מסופר על פטירתו של יוסף.
עובדות מהירות פסוקים, מספר פסוקים ...
| |||||
פסוקים | בראשית, מ"ז, כ"ח - נ', כ"ו | ||||
---|---|---|---|---|---|
מספר פסוקים | 85 | ||||
מספר תיבות | 1158 | ||||
תוכן | ברכת יעקב לכל אחד מבניו ולבניו של יוסף, בני יעקב קוברים את אביהם במערת המכפלה ושבים מצרימה, סוף ימי יוסף | ||||
| |||||
הפטרה | |||||
מלכים א', ב', א'–י"ב |
סגירה
בשבת פרשת ויחי מסיימים את קריאת התורה של ספר בראשית, ובקהילות האשכנזים קוראים בסיום "חזק חזק ונתחזק"[1]. את פרשת ויחי קוראים בין התאריכים י"א בטבת-י"ח בטבת.