![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/18/Emblem_of_the_Ukrainian_Ground_Forces.svg/langhe-640px-Emblem_of_the_Ukrainian_Ground_Forces.svg.png&w=640&q=50)
צבא היבשה האוקראיני
כוחות היבשה של הכוחות המזוינים של אוקראינה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כוחות היבשה של אוקראינה (באוקראינית: Сухопутні Війська ЗСУ Sukhoputni Viys’ka), הידועים גם בשם הצבא האוקראיני, מהווים את זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של אוקראינה. הם נוצרו מתוך יחידות של כוחות הקרקע הסובייטיים, כולל שלושה מחוזות צבאיים (המחוזות הצבאיים של קייב, הקרפטים ואודסה), שהיו על אדמת אוקראינה כאשר ברית המועצות התמוטטה.
![]() | |
פרטים | |
---|---|
מדינה |
אוקראינה![]() |
שיוך |
הכוחות המזוינים של אוקראינה ![]() |
בסיס האם |
קייב ![]() |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות |
פברואר 1917 – הווה (כ־107 שנים) ![]() |
מלחמות |
הסכסוך האוקראיני–רוסי, מלחמת אוקראינה (1917–1921), מלחמת פולין-אוקראינה, מלחמת עיראק, מלחמת האזרחים באוקראינה, מלחמת אפגניסטן, list of peacekeeping missions of Ukraine ![]() |
פיקוד | |
מפקד נוכחי |
אולקסנדר סירסקי ![]() |
![]() ![]() |
מאז עצמאותה של אוקראינה מברית המועצות ב-1991 שמרה אוקראינה על הציוד הצבאי שלה מתקופת ברית המועצות. כמו כן, הכוחות המזוינים הצטמצמו באופן שיטתי מאז 1991. מאז תחילת המלחמה בדונבאס באפריל 2014 במזרח אוקראינה, היא החלה לשדרג את הכוחות המזוינים שלה. בזרוע היבשה היו 169,000 חיילים נכון לשנת 2016.[1] בשנת 2016, 75% מאנשי הצבא שירתו תחת חוזה העסקה. כוחות הקרקע של אוקראינה הצטיידו גם בטנקים מודרניים יותר, נגמ"שים וסוגים רבים אחרים של ציוד לחימה.[2]
נכון לשנת 2023, חיל השריון של אוקראינה נחשב לאחד מחיילות השריון הגדולים בעולם, והשני בגודלו באירופה כשרק חיל השריון הרוסי מקדים אותו.[3]
מאז פברואר 2024, מכהן אולכסנדר פאבליוק כמפקד כוחות היבשה. קודם שימש כמפקד המחוז הצבאי של קייב.