קריטריוני קופנהגן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קריטריוני קופנהגן (באנגלית: Copenhagen Criteria) הוא הכינוי לכללים המקדמיים שלפיהם נקבעת זכאותה של מדינה להפוך למועמדת להצטרף לאיחוד האירופי. קריטריוני ההצטרפות הללו הונחו על שולחנה של המועצה האירופית בשנת 1993 בקופנהגן שבדנמרק, ומכאן שמם. רוב המרכיבים של קריטריוני קופנהגן בוארו והובהרו מאז כתיבתם, על ידי חקיקה והחלטות שונות של המועצה האירופית, הנציבות האירופית והפרלמנט האירופי, וכן על ידי פסיקותיהם של בית הדין האירופי לצדק ובית הדין האירופי לזכויות אדם. ואולם, לעיתים צפים ועולים חילוקי דעות בין המדינות החברות בדבר הפרשנות הראויה לחלק מהתנאים. לפי הקריטריונים, על המדינה השואפת להצטרף לאיחוד להיות בעלת מוסדות יציבים השומרים על שלטון דמוקרטי, זכויות אדם וזכויות מיעוטים, בעלת כלכלת שוק מתפקדת, וכן עליה להיות מסוגלת לקבל וליישם את החוק, החובות והמטרות של האיחוד האירופי[1]