רייכסטאג (רפובליקת ויימאר)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרייכסטאג של רפובליקת ויימאר (1919–1933) היה הבית התחתון בפרלמנט של גרמניה, ופעל לצד הרייכסראט, הבית העליון שייצג את מדינות גרמניה. הרייכסטאג התכנס לראשונה ב-24 ביוני 1920, ובכך החליף את האספה הלאומית של רפובליקת ויימאר, ששימשה כפרלמנט ביניים אשר החליף את הרייכסטאג של הקיסרות הגרמנית לאחר התמוטטותה בנובמבר 1918.
מדינה | רפובליקת ויימאר |
---|---|
סוג | בית תחתון |
היסטוריה | |
תקופת הפעילות | 1919–הווה (כ־105 שנים) |
הרכב | |
מספר מושבים | 647 (טרם פירוקו) |
בחירות | |
שיטת בחירות | בחירות יחסיות |
מנהיגים | |
יושב ראש | ראו רשימה להלן |
משכן | |
בניין הרייכסטאג | |
על פי חוקת ויימאר משנת 1919, הרייכסטאג נבחר כל ארבע שנים בבחירות כלליות, שוות וחשאיות, תוך שימוש בשיטה של ייצוג יחסי באמצעות הצבעה לרשימות-מפלגתיות (ולא ישירות לנציגים). כל האזרחים שהגיעו לגיל 20 הורשו להצביע, כולל נשים, לראשונה, אך למעט חיילים בשירות פעיל.[1] הרייכסטאג הצביע על חוקי הרייך והיה אחראי על התקציב, על ענייני מלחמה ושלום ועל אישור אמנות. הפיקוח על ממשלת הרייך (השרים האחראים על ביצוע החוקים) בוצע אף הוא על ידי הרייכסטאג, אשר בסמכותו היה לפטר שרים בודדים או את הממשלה כולה באמצעות הצבעת אי אמון, ולבטל לפי סעיף 48 לחוקה צווי חירום שהוציא נשיא הרייך. נשיא הרייך יכול היה לפזר את הרייכסטאג לפי סעיף 25 של החוקה, אך רק פעם אחת מאותה הסיבה (כלומר סמכותו לפזר את הפרלמנט הייתה מוגבלת, והוא לא היה רשאי לפזר את הפרלמנט שוב ושוב באותו נימוק).[2]
הרייכסטאג כמוסד חופשי ודמוקרטי חדל מלהתקיים בעקבות העברת חוק ההסמכה משנת 1933 אשר העניק לקנצלר אדולף היטלר את הכוח לנסח ולאכוף חוקים כרצונו. מנקודה זו רואים ברייכסטאג של גרמניה הנאצית, על אף ששמו לא השתנה, גוף שונה - חותמת גומי של הדיקטטורה ולא פרלמנט.