רסנטימנט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רסנטימנט (בצרפתית: Ressentiment) הוא מושג בפילוסופיה ובפסיכולוגיה המשמש לתיאור צורות מסוימות של טינה,[hebrew 1] עוינות,[hebrew 2] או נקמה.[hebrew 3] המושג זכה להתייחסות מצד הוגים שונים, כשהבולט שבהם היה פרידריך ניטשה שעשה בו שימוש נרחב בחקירותיו אודות תולדות המוסריות בספרו לגנאלוגיה של המוסר ובכתבים נוספים, וכחלק מהתיאור של "מוסר העבדים" ושל "הרצון לעוצמה".
באופן כללי, ניתן להגדיר רסנטימנט כתחושת עוינות המכוונת כלפי אובייקט שאדם מזהה כגורם לתסכולו, כלומר האשמת גורם חיצוני בתסכול שלו שמולו הוא לכאורה חסר אונים.[1] בכך, נוצר תסביך נחיתות, תחושה של חולשה ואף קנאה לעומת ה"גורם החיצוני" שיוצר את התסכל, ובכך מתכוננת מערכת ערכים דוחה או מצדיקה, או מוסריות, שתוקפת או מכחישה את מקור התסכול של האדם. מערכת ערכים זו משמשת אז כאמצעי להצדיק את החולשות של עצמך על ידי זיהוי מקור הקנאה כנחות אובייקטיבי, ומשמשת כמנגנון הגנה שמונע מהאדם המתמרמר להתייחס ולהתגבר על חוסר הביטחון והפגמים שלו.