שארל וירולו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרופסור ז'אן שארל גבריאל וירולו (בצרפתית: Jean Charles Gabriel Virolleaud; 2 ביולי 1879, ברבזו (אנ') - 17 בדצמבר 1968, שראנט) היה ארכאולוג ואשורולוג צרפתי, החופר הראשון של אוגרית.
וירולו היה מנהל מחלקת העתיקות של ממשלת סוריה המנדטורית בשנות העשרים, ובסוף תקופת כהונתו החלו להתגלות שרידי העיר הקדומה אוגרית וכתביה. וירולו, שהתמחה בעיקר באשורולוגיה, לא הבין בשפות שמיות-מערביות, ונעזר בתלמידו מאוניברסיטת סורבון עדיה גורביץ' לצורך פענוח הלוחות. הלוחות הראשונים שהתגלו התפרסמו תחת שמו של וירולו (גורביץ' לא היה אזרח צרפתי, ולכן לא היה יכול להיות מועסק באוניברסיטה וחלקו בפרסומים הוצנע), בעיקר בכתב העת "סוריה" (אנ').[1]
וירולו היה מחבר הספר "אגדת הכריסטוס" (בצרפתית:La légende du Christ, (1908 והאמין ב"תאוריית המיתוס של ישו",[2][3] לפיה סיפורי הברית החדשה הם מיתולוגיה ולא היסטוריה, וישו כדמות, אם בכלל התקיים, לא קשור לסיפורים המופיעים בכתבי הקודש. שני ספרים נוספים שכתב הם "הציוויליזציה הפניקית" (בצרפתית: La Civilization phénicienne, 1933) ו"המיתולוגיה הפיניקית" (בצרפתית: La Mythologie phénicienne, 1938).[4]