שיתוק מוחין
ליקוי הנגרם במהלך ההריון או בלידה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שיתוק מוחין או שיתוק מוחי ( באנגלית: Cerebral Palsy, CP) הוא קבוצה של הפרעות שעיקרן הפרעה בתנועה, יציבה ושיווי משקל. המדובר בהפרעות קבועות הנגרמות עקב פגיעה חד פעמית ולא פרוגרסיבית בהתפתחות המוחית של העובר או הילוד[1]. מקובל להגדיר את הנזק ההתפתחותי כזה המתרחש מתחת לגיל שלוש שנים (יש חילוקי דעות בקשר לגבול העליון). שיתוק מוחין גורם בעיקר לליקוי בתפקודים המוטוריים, אבל לעיתים מלווה גם בפגיעות אחרות במערכת העצבים המרכזית (ראה למטה).
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
תחום | נוירולוגיה |
---|---|
גורם | תשניק סב-לידתי, אנצפלופתיה, היפוקסיה |
תסמינים | טיק, muscle rigidity, עווית, הליכה על קצות האצבעות, הפרעת דיבור |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 1179555 |
MeSH | D002547 |
ההפרעה נחקרה לראשונה בשנת 1860 על ידי ויליאם ליטל. המונח "Cerebral Palsy" (שיתוק מוחין באנגלית) התפרסם לראשונה ב-1887 בעבודתו של ויליאם אוסלר, אשר הרחיב את ממצאיו של ליטל. בשנת 1897 חקר זיגמונד פרויד (בטרם פיתח את הפסיכואנליזה) את הקשר , בין שיתוק מוחין לפגות.[2]
ממוצע הלוקים מהפרעה זו הוא 3.5 מתוך 1000 לידות. השכיחות גבוהה יותר אצל תינוקות זכרים.