שעת השמד
תקופה בה נאסר על יהודים לקיים מצוות וללמוד תורה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שעת השמד הוא כינוי לתקופה שבה אסרו השלטונות על יהודים ללמוד תורה ולקיים את מצוות התורה, מתוך כוונה לגרום לעזיבת עם ישראל את הדת ואת האמונה באלוהי ישראל. ישנם הלכות ודינים מיוחדים שנתקנו לשעת השמד.
במקרים בהם ישנה סכנה לקיים מצוות מחמת שיקולים צדדיים, ישנו חיוב "לעבור ולא להיהרג" מלבד בשלוש עבירות חמורות, שבהן הדין יהרג ואל יעבור[1]. לעומת זאת, בשעת השמד ישנו חיוב להקפיד על כל המצוות אפילו על הקלות שבהן, אף במחיר סיכון החיים, מחשש שמצב זה עלול להתפתח ולהוביל להתבוללות מוחלטת.