תאוריה של תודעה
היכולת הקוגניטיבית לייחס מצבים נפשיים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוריה של תודעה, תאוריית הבינה או תאוריית המיינד (מאנגלית: Theory of mind, בראשי תיבות: ToM) היא היכולת הקוגניטיבית לייחס מצבים נפשיים – כגון אמונות, כוונות, תשוקות, רגשות, ידע – לעצמנו או לאחרים, המבוססת על היכולת להבין כי לאנשים אחרים ישנן אמונות, תשוקות, כוונות ונקודות מבט השונות משלנו. יכולת זו חיונית לאינטראקציות חברתיות יומיומיות, והיא משמשת אותנו כאשר אנו מנתחים, שופטים ומעריכים התנהגויות של אחרים. מונח זה כולל גם מרכיבים פיזיולוגיים[1].
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ראו למשל הערך האנגלי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
ליקויים בתאוריה של התודעה יכולים להופיע אצל אנשים על הספקטרום האוטיסטי, אצל אנשים עם הפרעות אכילה גנטיות, אצל לוקי סכיזופרניה, אצל הלוקים בהפרעות קשב וריכוז,[2] בקרב מכורים לקוקאין,[3] בקרב אנשים עם נזק מוחי ובקרב שותי אלכוהול מכורים.[4]