תוכנית דוז
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תוכנית דוז (Dawes Plan) היא תוכנית שנועדה להסדיר את תשלום פיצויי המלחמה של גרמניה למדינות ההסכמה, לאחר מלחמת העולם הראשונה. חמש המדינות שיוצגו בוועדת הדוז היו ארצות הברית, בריטניה, איטליה, בלגיה וצרפת. כל מדינה העבירה שני מומחים בתחום הכספים.[1]
התוכנית נחתמה ב-1924 ונקראה על שם צ'ארלס דוז, ששימש באותה עת כמנהל היחידה למנהל ותקציב הממשל בארצות הברית; דוז עמד בראש הוועדה שגיבשה את התוכנית בשנת 1923, ואף זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1925 על פועלו לשיקום גרמניה בזכות גיבוש התוכנית. התוכנית פעלה עד 1928 וסייעה לשיקומה הכלכלי של גרמניה, והזרימה לה השקעות חוץ, בעיקר אמריקאיות, אך לא הצליחה כמצופה, ובשנת 1929 הוחלפה בתוכנית יאנג.