תסמונת הרגליים חסרות המנוחה
הפרעה נוירולוגית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תסמונת הרגליים חסרות המנוחה (נקראת גם "תסמונת הרגל חסרת המנוחה" ו"מחלת וויליס-אקבום" (Willis-Ekbom), באנגלית: Restless Legs Syndrome או בקיצור RLS) היא הפרעה נוירולוגית תחושתית אשר מתבטאת בצורך עז להזיז את הרגליים המלווה בתחושה לא נעימה ברגליים בשעות מנוחה ושינה. התסמונת הזאת גורמת לסובלים ממנה לסבול גם מהפרעות בשינה, שינה לקויה, חוסר תפקוד יומיומי, מתח ואי נעימות וכתוצאה מכך איכות החיים של הסובלים מהתסמונת יורדת משמעותית במצבים קשים של ההפרעה[1].
הבדלים באופי השינה, באדום מטופלים הסובלים מתסמונת הרגליים חסרות המנוחה, בכחול אנשים בריאים | |
תחום | נוירולוגיה |
---|---|
טיפול | |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 1188327 |
MeSH | D012148 |
סיווגים | |
ICD-10 | G25.8 |
ICD-11 | 7A80 |
שכיחות ההפרעה הזאת בעולם המערבי נעה בין 5–11.5% ובאסיה בין 1–7.5%. נראה כי ההבדלים בשכיחות נובעים מסיבות שונות, כולל סיבות גנטיות, סביבתיות ותלויות תרבות[2].
הפרעה זאת שכיחה גם במטופלים שסובלים ממחלות נוספות, כגון אי-ספיקת כליות כרונית, מחלות נוירולוגיות (כגון נוירופתיה), דלקות מפרקים ובעיות בכלי הדם. מצבים רפואיים שעלולים להחמיר את התסמינים של התסמונת הזאת כוללים מחלת כליה, איבוד דם, שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ומחלת פרקינסון. גם הריון עלול להחמיר את התסמינים ולהיות קשה. בהשוואה לנשים לא הרות, השכיחות של התופעה היא פי 3 בהריון, התסמינים חזקים במיוחד בטרימסטר האחרון של ההריון ונעלמים מיד לאחר הלידה[3].
לחסר ברזל יש השפעה על הופעת התסמינים ורמות נמוכות של פריטין קושרו עם התסמונת ולכן חלק מהטיפול כולל לפעמים גם מתן של טבליות המכילות ברזל.
בשל מעורבות המוליך העצבי דופמין בהפרעה זאת ובהפרעות קשב, התופעה תוארה גם אצל ילדים ומבוגרים שסובלים מ-ADHD.
קיימות תרופות שעלולות להחמיר את התופעה וביניהם, תרופות נוגדות דיכאון (כולל תרופות ממשפחת ה-SSRI וה-SNRI), תרופות נוגדות בחילות והקאות וחוסמי תעלות סידן. קפאין עלול להחמיר את התופעה ואת הפרעות השינה, וכמו כן צריכה גבוהה של אלכוהול קשורה בהחמרת התסמונת.