נצרת
עיר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נָצְרַת (בערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: Nazara, נהגה ונכתב בערבית ספרותית[6]; נְּיצְרַת וכן נְּסִּרְאַתַּ וכן נשּׁראתּ או נְּשִּׂרְאַתַּ) היא עיר עתיקה במחוז הצפון שבמדינת ישראל, וכיום היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי העיר הבדואית רהט. מתגוררים בנצרת כ-77,800 תושבים, רובם ככולם מהמגזר הערבי – מרביתם, כ-72% מאוכלוסיית העיר נצרת מהווים כיום רוב מכריע של ערבים-מוסלמים, לצד מיעוט משמעותי של כ-27% ערבים-נוצרים בקרב תושביה.
שם בערבית | الناصرة | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | עלי סלאם | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 347 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 77,830 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 25 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.1% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.94 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 5,466 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 31 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 14,240 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 102 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת ישראל רגילה) | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 182 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3914 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 154 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל נצרת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
http://www.nazareth.muni.il |
נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל. מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה הפלסטיני, והפגנות האחד במאי כתזכורות לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.
אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר. בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.
לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה.
על אף שבנצרת מתגוררים בעשורים האחרונים בעיקר ערבים-מוסלמים בקרב תושבי העיר, העיר היא יעד תיירותי פופולרי של צליינים נוצרים מרחבי העולם, וכן מאז קום מדינת ישראל, פקדו אותה שלושה אפיפיורים: פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.
מספר ערים ברחבי תבל קרויות נצרת על-שמה של העיר. אף שכנתה בישראל, העיר נוף הגליל (نوف هچليل), נקראה בעברה נצרת עילית (نتسرات عيليت) עד לשנת 2019.